התרחבות דורשת חידוד של הערכים

לוט ואברם יוצאים יחדיו למסע. בתחילתו, לוט היה האחיין היתום ואברם הדוד שפורס עליו את חסותו. עם הזמן, לוט גדל, תופס ביטחון ונהיה אדם ואיש עסקים בפני עצמו-

"וְגַם לְלוֹט הַהֹלֵךְ אֶת אַבְרָם הָיָה צֹאן וּבָקָר וְאֹהָלִים. וְלֹא נָשָׂא אֹתָם הָאָרֶץ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו כִּי הָיָה רְכוּשָׁם רָב וְלֹא יָכְלוּ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו. וַיְהִי רִיב בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה לוֹט וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי אָז יֹשֵׁב בָּאָרֶץ" (בראשית י"ג ה).

מערכת היחסים בין אברהם ללוט מאוד מעניינת ויכולה לתת לנו הסתכלות על תהליך שמתרחש כאשר ארגון או במקרה הזה, עסק משפחתי, הולך וגדל.

הרש"ר הירש מתאר: "אילו היה הכל עדר אחד, משק אחד, כלכלה אחת, היה המרעה מספיק. אך הארץ לא נשאה אותם, 'כי היה רכושם רב'- הכסף, הזהב ושאר הנכסים ולשם כך אם אין אחדות ואמון הדדי יש צורך באהלים, בארגזים וארונות והכל ארוז לעצמו… אילו הייתה ביניהם התאמה אישית ויכלו לשבת יחדיו, לא היו זקוקים למקומות מרעה נפרדים. אולם, במשקו של לוט דאגו רק להרבות נכסים ואילו במשקו של אברהם חשבו גם על עניינים נעלים יותר… והן בני אדם נבדלים זה מזה לא בדרך הקניין, אלא באופן הניצול".

הסטארט-אפ של אברהם גדל והופך לחברה גדולה. לוט הופך למנהל בפני עצמו עם עצמאות מסוימת. ההפרדה הגיונית ויעילה כאשר יש מקנה רב, אך כדי שהארגון יישאר אחד עליו להמשיך להתנהל עם מטרת-על משותפת וכחלק מכך גם עם ערכים משותפים. ניתן לזהות שהערך המוביל כבר אינו משותף כאשר יש הבחנה ברורה- מהו מקנה אברהם ומהו מקנה לוט, מיהם רועי אברהם ומיהם רועי לוט. בשלב זה הם מחליטים להיפרד.

המעבר של לוט לסדום ממחיש בדיוק את השינוי בערכים שמובילים אותו. בסדום יש מקנה רב. מבחינה כלכלית, זהו מקום טוב להתיישב בו, גם אם השכנים אינם נאים בעיניי. אצל "מקנה אברהם" ההצלחה הכלכלית היא רק אמצעי למטרה גדולה יותר של הרחבת מעגל ההשפעה של האמונה בא-ל אחד, של הפצת שם ה' בעולם, מקנה זה כמובן צריך מרעה אבל סדום ואנשיה כלל לא יעלו כאופציה.

כאשר ארגון הולך וגדל- אם למוצרים או שירותים שונים, לקהל יעד שונה או מול מדינות שונות, כל סוג של התרחבות דורשת חידוד של מטרת העל ושל הערכים המובילים את הארגון. אי אפשר לסמוך על כך שכולם יודעים לאן הולכים, אחרת הדרך לפירוד תהיה קצרה.

(לך לך תשפ"ג)