האם מותר למול מוסלמי?

רוב הפוסקים סברו שאין עניין לקרב ליהדות תינוק שנולד מאב יהודי ואם גויה

בפרשת השבוע מצווה אברהם אבינו על המילה, ומל את עצמו וגם את ישמעאל בנו. בעקבות כך נעסוק השבוע בשאלה, האם מותר ליהודי למול גוי? לדוגמא, במקרה בו מוסלמי רוצה למול כמצוות דתו, או נוצרים אוהבי ישראל שלעיתים רוצים להיות נימולים על מנת להזדהות עם בני ישראל.

בני קטורה

האם מותר למול גוי? על מנת לענות על שאלה זו, יש לפתוח במחלוקת ראשונים אלו גויים חייבים במילה. הגמרא במסכת סנהדרין (נט ע"ב) לומדת מכך שאברהם אבינו מל את ילידי ביתו, שגם בני קטורה פילגשו חייבים במילה. נחלקו הראשונים, האם גם צאצאיהם חייבים במילה:

א. רש"י (שם, ד"ה לרבות) והרמב"ן (יבמות מו ע"א ד"ה שכן) הבינו, שרק ששת בניה נצטוו על המילה אך לא זרעה בהמשך הדורות. מסקנה דומה אך מטעם שונה כתב התוספות רא"ש, שעד מתן תורה התחייבו למול את עצמם גם בני קטורה וגם בני ישמעאל, אך לאחר נתינתה פקע מעליהם החיוב, ובזמן הזה רק יהודים מצווים במילה.

ב. הרמב"ם (מלכים י, ח) והמאירי (סנהדרין שם) חלקו ופסקו, שהציווי למול בני קטורה חל על זרעם, כשם שהציווי למול את יצחק חל על זרעו. עוד הוסיף הרמב"ם, שבזמן הזה כשבני קטורה וישמעאל התערבבו – גם בני ישמעאל חייבים במילה מספק.

מילה שלא לשם גירות

להלכה נקט המנחת חינוך (מצווה ב') כדעת הרמב"ם, ומשום כך לשיטתו מותר למול ערבי, שהרי הוא חייב במילה. השאגת אריה (סי' מט) לעומת זאת פסק כדעת רש"י, ולכן כתב שאין מצווה למול את הערבים שבמדינתו. דנו הפוסקים, האם מותר למול גוי הרוצה לקיים את מצוות המילה למרות שאינו מחוייב בה:

א. הבית יוסף (יו"ד רסו) הביא בשם רבינו ירוחם שאסור למול גוי שלא לשם גירות, וכך פסקו הרמ"א (רסג, ה) והרב משה פיינשטיין (אג"מ יו"ד ב, ז). בטעם האיסור ביאר הט"ז (שם, ג), שמילה היא סימן המייחד את עם ישראל, וכפי שכותבת הגמרא במסכת עירובין (יח ע"ב), שכאשר המתים מגיעים לגיהנם – אברהם אבינו מחלץ את הנימולים. ובלשונו:

"אסור למול עובד כוכבים שלא לשם גרות, אפילו בחול. ונראה לומר הטעם, כיוון שאמרינן בגמרא במסכת עירובין דאברהם אבינו עומד ומבחין מי הוא שנימול שאינו מניחו לגיהנם, וזה שמל את העובד כוכבים מבטל סימן המילה בישראל, ולמה נסיר חרפתו ממנו ולהחתימו בחותם ברית קודש".

ב. מהרמב"ם בהלכות מילה (ג, ז) עולה אחרת, ולשיטתו במקרה בו גוי רוצה לעשות ברית מילה על מנת לקיים מצווה – מותר למול אותו, וכן פסק הש"ך (שם, ח). גם הרב עובדיה (יביע אומר יו"ד ב, יט) נקט מעיקר הדין כשיטה זו, ודחה את ראיית הט"ז שאברהם אבינו מבחין בין הנימולים, שמדובר באמירה רוחנית ולא בהבחנה פיזית.

ג. אפשרות שלישית ממוצעת, היא דעתו של המהר"ם שיק (או"ח קמד). לטענתו, מכיוון שהגמרא במסכת שבת (קלז ע"א) כותבת, שהמל ולא פרע מקום המילה כאילו לא מל, מותר למול גוי, ובלבד שלא יפרעו את מקום מילתו.

אביו יהודי ואימו גויה

עד כה ראינו את מחלוקת הפוסקים, האם מותר למול גוי. לכאורה, לא אמור להיות הבדל בעניין זה בין גוי שאביו יהודי, לגוי שאביו גוי, שהרי המעמד ההלכתי נקבע לפי האמא. ואף על פי כן, מפשט השולחן ערוך (רסו, יג) ניתן לדייק שיש הבדל, ושאסור למול בשבת גוי שאביו יהודי אבל ביום חול מותר. למעשה נחלקו בשאלה זו האחרונים:

א. רוב הפוסקים ובניהם השרידי אש (ב, ס) והרב קוק (דעת כהן קמט) סברו, שאין עניין לקרב ליהדות תינוק שנולד מאב יהודי משני טעמים מרכזיים: ראשית, במקרה בו ימולו אותו, יש חשש שיחשבו שהוא יהודי, יצרפו אותו למניין, ועלולים להתירו להתחתן עם יהודייה. שנית, הדבר עלול לעודד נישואי תערובת, שכן אם ימולו את התינוק, ייראה כאילו הקהילה נותנת אישור לנישואי תערובת.

ב. הרב קלישר (שרידי אש שם) לעומת זאת, סבר שתינוק שאביו יהודי נחשב קשור בכל זאת לעם ישראל (ומשום כך יש עניין לקרבו), והוא צירף מספר גורמים להקל: ראשית, לדעת הש"ך כפי שראינו, אין כלל בעיה למול גויים לשם מצווה. שנית: פעמים שאותו גוי מוגדר כגר תושב, כך שבכל מקרה הוא צריך למול.

(לך לך תשפ"ג)