הרב יגאל גרוס
בפרשת השבוע, אנו קוראים על ביקור המלאכים באוהל אברהם, להם הוא מגיש חמאה וחלב ובן בקר. בעקבות פסוקים אלו נעסוק הפעם בשאלה – האם מותר לאכול חלב שחלב גוי, ואבקת חלב נכרי?
חלב שחלבו גויים
המשנה במסכת עבודה זרה (לה ע"ב), מונה מספר מאכלים שנאסרו באכילה ובהנאה, ואחד מהם הוא חלב שחלבו גוי ללא פיקוח של יהודי. בטעם האיסור מנמקת הגמרא, שיש חשש שכדי לחסוך בעליות, הגוי יכניס לתוך החלב הבהמה הכשרה דברים טמאים הזולים יותר.
כיצד בכל זאת אפשר לשתות חלב שחלבו גוי? הגמרא אומרת, שבמקרה בו יהודי רואה את הגוי חולב ויכול לפקח שלא יכניס דברים טמאים לחלב – החלב כשר. כמו כן, במקרה בו היהודי נמצא במקום קרוב למקום החליבה, ויכול לבוא לבדוק את הגוי, החלב כשר לשתייה גם כו, כיוון שהגוי מפחד שמא יבוא היהודי ויתפוס אותו מכניס דברים טמאים לחלב.
נחלקו האחרונים מה הדין במקרה בו אין לגוי אפשרות להכניס חלב טמא לחלב הטהור, או שהחלב הטמא יקר יותר מהחלב הטהור, ואין אינטרס לגוי לערבב:
א. הבית יוסף (יו"ד קטו, א) ציטט את דברי המרדכי שהביא פוסק אלמוני הסובר, שבמקום בו אין חשש לערבוב, החלב כשר גם אם היהודי לא רואה את החליבה. כך פסקו גם התשב"ץ (ד, לב) והחזון איש (יו"ד סי' מא).
ב. על אף שהמרדכי הביא את דעת המתיר, למעשה לא קיבל את סברתו ונקט, שמכיוון שחכמים גזרו שצריך שישראל יראה את הגוי חולב – כך יש לעשות תמיד, גם אם אין חשש שהגוי יערב דברים נוספים בחלב. כך פסקו להלכה גם רוב הפוסקים וביניהם הבית יוסף (יו"ד קטו) והרמ"א (שם).
חלב בפיקוח ממשלתי
מה הדין כאשר יש פיקוח ממשלתי על מוצרי החלב, ובמקרה בו החברה תערבב בחלב מוצרים הממשלה תקנוס אותה? בפשטות, דין זה דומה למקרה שראינו לעיל שאין אינטרס לגוי לערבב, ולדעת התשב"ץ והחזון איש החלב יהיה כשר, ואילו לדעת השולחן ערוך והרמ"א החלב יהיה אסור.
אמנם, לא כל הפוסקים קיבלו השוואה זו. הרב משה פיינשטיין (אג"מ א, מז) חידש, שבמקום שהממשלה משגיחה על תהליך הייצור ואין חשש שיכניסו חלב טמא, זה נחשב יותר מידיעה רגילה בה נחלקו הפוסקים. לשיטתו במקרה כזה, זה נחשב כאילו יש ממש יהודי שרואה את הגוי חולב, וגם השולחן ערוך והרמ"א יודו שהחלב כשר (אם כי סבר שבכל זאת ראוי להחמיר).
אבקת חלב נכרי
לפי מה שראינו עד כה, יש לדון במעמדה של אבקת חלב, אך לפני כן יש להקדים את ביאור תהליך הייצור. בשביל לייצר אבקת חלב, לוקחים חלב, מייבשים אותו, מחלקים אותו לרכיבים שונים עד שהוא נהיה פירורים. נחלקו האחרונים האם אבקה זו כשרה כאשר נעשתה מחלב שנחלב ללא פיקוח:
א. הרב פרנק (הר צבי יו"ד קג) פסק, שמותר לכתחילה לאכול אבקת חלב נכרי. בטעם הדבר נימק, שכאשר גזרו חכמים שיהודי צריך לראות את החליבה, זהו דווקא בחלב ממש, אבל על אבקת חלב לא גזרו, וכך פסק הציץ אליעזר (טז, כה).
גם החזון איש (יו"ד מא) על אף שחלק על שיטת הרב פרנק, וסובר שדינה של אבקת החלב כמו חלב שזקוק להשגחה, למעשה התיר אבקת חלב נכרי. הסיבה לכך היא, שכפי שראינו פסק שבמקום שיש השגחה של הממשלה על תהליך ייצור החלב ואין אינטרס לגוי להכניס דברים טמאים, אין בעיה לשתות, והוא הדין לאבקת חלב שנמצאת בפיקוח.
ב. הרב מרדכי אליהו (מאמר מרדכי יו"ד א, ד) חלק ופסק, שאסור לאכול אבקת חלב נכרי. בטעם הדבר נימק, שאחרי הכל לפני שייצרו את אבקת החלב היא הייתה חלב ממש שזקוק להשגחה, אם כן אין זה משנה שלאחר מכן שינו את צורתו לאבקה – האיסור לא פקע בעקבות שינוי הצורה. עוד יש שהעירו, שלעיתים במוצרים אלו מכניסים גם חומרים נוספים הבעייתיים מבחינה הלכתית.
ג. גישה שלישית בפוסקים היא גישתם של הרב יצחק יוסף (ילקוט יוסף שח, י) והרב יעקב אריאל (תשובה באתר ישיבה). הם סברו שלכתחילה ראוי להחמיר ולא לאכול אבקת חלב נכרי, מכיוון שיש האוסרים ולא מסובך להשיג מוצרים המכילים חלב ישראל בלבד, אך מכל מקום העיקר להלכה כדעת המתירים.
(וירא תשפ"ג)
