שיח ושיתוף ולא כפיה

לאחר כעשרים שנות שהייה בבית לבן מתגלה מלאך ה' אל יעקב וקורא לו לשוב אל בית אביו. יעקב מודע לכך שלבן ינסה להפעיל את כל כוחו על מנת שיישאר בחרן. מן הסתם זוכר יעקב את הסיפור המשפחתי שלו עצמו. בו בזמן שאליעזר עבד אברהם ביקש לקחת את רבקה לארץ ישראל, ניסה לבן לעכב את רבקה עוד פרק זמן. רק לאחר ששאלו את רבקה והיא בחרה ללכת עם אליעזר, שוחררה רבקה מבית הוריה. נראה שיעקב פועל בכיוון זהה. הוא מבין שעליו לעלות לארץ כי המלאך פקד עליו לעשות כך אבל הוא מבקש לפני כן להתייעץ עם נשותיו. מיד לאחר ההתגלות, יעקב מזמין את נשותיו רחל ולאה להגיע אל השדה, אל שטחי המרעה רחוק מאזניהם של לבן ובניו ופורס בפניהן את נימוקיו לעזיבתו. הוא משתף אותן בתחושותיו על התנהגותו של לבן אביהן, וחששו מרמאות נוספת ומעיכוב גדול בחזרתו לבית אביו. לאה ורחל תומכות בו ומצטרפות אליו. אף הן מתלוננות על אביהן שניצלן על תלותן בו.

רגשי המרירות של שתיהן באו לידי ביטוי בדבריהן: "וַתַּעַן רָחֵל וְלֵאָה וַתֹּאמַרְנָה לוֹ הַעוֹד לָנוּ חֵלֶק וְנַחֲלָה בְּבֵית אָבִינוּ  הֲלוֹא נָכְרִיּוֹת נֶחְשַׁבְנוּ לוֹ כִּי מְכָרָנוּ…". הן מרגישות שאביהן ניצלן לרעה, לא פרנס אותן ואף לקח את השייך להן. יעקב העדיף להתייעץ עם נשותיו לפני בריחתו מלבן למרות שהמלאך פקד עליו לחזור כפי שאמו רבקה שעזבה את ביתה מתוך בחירה. השל"ה לומד ממעשיו של יעקב יסוד חשוב:

"וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה' וגו' (בראשית לא, ד). אין ראוי לאדם כשירצה דבר מה מאנשי ביתו שיכריחם על זה על צד האונס והניצוח, אף כי הוא מושל בהם. אבל ישתדל לפתות אותם אל מה שירצהו בתכלית מה שאפשר, כדי שיתעוררו לזה מעצמם. כי זה הוא יותר טוב משיעשו זה על צד האונס וההכרח. ראה כמה הרבה יעקב דברים עם רחל ולאה כדי שיתרצו בטוב לב, ואף על פי שהקדוש ברוך הוא ציוה לו שישוב לביתו".

בניגוד ללבן שהתעמר בבנותיו, יעקב מכבד את נשותיו. הוא אינו מעוניין לקחתן בכפייה אלא מתוך בחירה. יעקב רואה ברחל ובלאה שותפות להחלטת העזיבה, הראויות לחופש בחירה לפני צעד משמעותי כל כך בחייהן. ולכן, על אף שהמלאך התגלה ליעקב ואמר לו לחזור לבית אביו, יעקב אינו עושה דבר עד ש"קיבל אישור" מנשותיו. במעשהו לימד אותנו יעקב שהחלטות משפחתיות משמעותיות יש לקבל מתוך שיח, הבנה ושותפות וחלילה לא מתוך כפיה ואילוץ.

(ויצא תשפ"ג)