בפרשה ניתן לראות כיצד שבע שנים מתומצתות בפסוק אחד קצר: "ויעבוד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אותה" (בראשית כ"ט, כ). כיצד יעקב הגיע למצב שהתקופה הארוכה והמורכבת עברה עליו מהר כל כך? התשובה הפשוטה המופיעה בפסוק- התקופה עברה מהר בשל אהבתו את רחל.
נחמה לייבוביץ מביאה את בעל ה"עקדת יצחק" שמקשה: "איך אמר שהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אותה, אדרבא – שהתוחלת ממושכה למה שישתוקק האדם מאד הוא צער גדול ועמל מכאיב". כלומר, הוא משתוקק מאוד לרחל ועובד בשבילה שבע שנים, ההיגיון אומר שהזמן ייראה לו ארוך וכואב. הוא מביא פסוק נוסף מספר שמות: "ויהיו בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים"- בני ישראל עבדו במצרים וציפו לישועה, התקופה הזאת נראתה להם כימים רבים, כך היה אמור להיות גם עם יעקב. מדרש "לקח טוב" משיב: במצרים- עבדו באנחה ולכן היו ימים רבים, אצל יעקב- עבד בשמחה ולכן הימים היו אחדים.
המשפט הידוע "הזמן עובר מהר כשנהנים" מוכר לכולנו. שבוע של טיול בחו"ל עובר מהר יותר מעוד שבוע עבודה שגרתי. נראה שכיף ושמחה מסוג זה לא הייתה החוויה של יעקב. בהמשך הפרשה הוא מתאר ללבן את החוויה בעבודתו- "הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה ותידד שנתי מעיני" (בראשית ל"א מ').
יעקב סבל כל השנים הללו ובכל זאת הם נראו לו כימים אחדים וגם העבודה עצמה הצליחה בגדול. אם אני מחפש תחליף למילה שמחה, שתתאר את מצבו הנפשי של יעקב בתקופת עבודתו, אשתמש במושג אותו הגתה הפסיכולוגית Angela Duckworth בשם "Grit".
'גריט' זו תכונה המתייחסת לחיים כמרתון ולא כריצת ספרינט. מדובר בלהט וסיבולת למימוש מטרות ארוכות טווח. היא בדקה את הדרכים השונות להגיע לאותו גריט ואחת מהן נעוצה בשאלת המטרה. אם אנחנו עובדים בשביל דבר מה הגורם לנו הנאה, זה יחזק אצלנו את היכולת להגיע להתמדה ולנחישות. אך אם המטרה היא בעלת משמעות עמוקה יותר, נוכל לשמור על הלהט לאורך זמן.
בהסתכלות זו אפשר להגיד שליעקב הייתה מטרה ברורה, בעלת משמעות רבה וארוכת טווח- רחל. הסתכלות על העבודה כריצת מרתון, כדרך שיטתית וברורה להשגת יעד היא הסיבה שימים אלו עברו במהירות. אם נציב את חופשת הקיץ כיעד מרכזי אליו אנחנו שואפים, ימי העבודה ייראו לנו ארוכים. אך אם נציב גם מטרה ארוכת טווח וטעונה במשמעות עמוקה כמו קידום, השפעה או יוזמה חדשנית, הימים עצמם ייטענו במשמעות ויעברו מהר, כימים אחדים.
(ויצא תשפ"ג)