האם נכון שרבנים ינחו את התלמידים למי להצביע?

החיבור שבין רבנים לפוליטיקאים לא משווה לעשייה הפוליטית ארשת רבנית קדושה, אלא מדביק לעולם הרבני תווית עסקנית תככנית. במובן הזה, החיבור שבין רבנים לפוליטיקה גובל בחילול השם

בשנים האחרונות חזרו שוב ושוב מערכות הבחירות. כראש מכינה התלבטתי כל פעם מחדש באופן שבו עלינו להתייחס למערכת הבחירות. מצד אחד, לא ייתכן שמוסד חינוכי, במיוחד כשתלמידיו הם בעלי זכות בחירה, יתעלם ממערכת הבחירות. מאידך, נראה לי לא נכון ולא ראוי כי אנצל את את מעמדי הרבני ביחס לתלמידיי ואנסה לשדל אותם להצביע למפלגה שאני חפץ ביקרה.

כלל, אני מתנגד מאד לקריאות של רבנים להצביע למפלגה מסוימת מכמה סיבות – ראשית, משום שהעולם הפוליטי רווי תככים ומזימות, והחיבור שבין רבנים לפוליטיקאים לא משווה לעשייה הפוליטית ארשת רבנית קדושה, אלא מדביק לעולם הרבני תווית עסקנית תככנית. במובן הזה, החיבור שבין רבנים לפוליטיקה גובל בחילול השם.

שנית, משום שרבים מהרבנים הקוראים להצביע למפלגה מסוימת, הם "נוגעים בדבר" במובן הפשוט ביותר של העניין – בין אם הבן שלהם מועמד מטעמה, בין אם היא דאגה להם או לקרוביהם למינויים בכירים, ובין אם הם או מוסדותיהם מתפרנסים ישירות מכספים המגיעים דרך המפלגה. העניינים הללו הופכים את כל הדיון משיח של השקפה רחבה לדאגה לאינטרס צר.

ושלישית, משום שהמחלוקת בין חלק גדול מהמפלגות אינה בהכרעה הערכית אלא בהערכת המציאות. רבות מהמפלגות מסכימות על המטרות אך חלוקות ביניהן באופן שבו יש להגשים אותן. תחום ההתמחות של רבנים הוא הצד הערכי-תורני ולא הצד המקצועי מעשי. בשאלות הלכתיות מעשיות, רבנים מביאים את ניתוח המקורות התלמודיים וההלכתיים, ואנשי המקצוע מביאים את הערכת המציאות. כשרבנים מורים להצביע למפלגה פלונית הם בד״כ לא מנתחים מקורות אלא מעריכים מציאות. וזה, כאמור, לא תחום המומחיות שלהם. קצת כמו להתייעץ עם סנדלר על תקלה באינסטלציה.

לכן אני נוהג לומר לתלמידיי שיש לי כמובן דעה פוליטית, אבל להתייעץ איתי בשאלה למי להצביע אינו דומה להתייעצות בשאלה האם מאכל כלשהו כשר, אלא יותר לשאלה האם אותו מאכל טעים.

אחרי לבטים רבים הגענו למסקנה כי התהליך החינוכי הרצוי בעינינו בנוגע לבחירות הוא הניסיון לפתוח את הדיון ולברר את השאלה. במערכת הבחירות הבאות ירוצו מן הסתם מפלגות חדשות ומועמדים אחרים. חלק מהסוגיות שעל סדר היום עשויות להשתנות, אך תפקידנו כמחנכים לתת להם את הכלים איתם תוכלו לגשת גם למערכת הבחירות הבאה. לכן, לא נגיד להם למי להצביע. גם לא נגיד להם למי לא להצביע. אפילו לא נאמר להם למי הצביע כל אחד מרבני המכינה (אם אני לא טועה, מדובר בלפחות שלוש מפלגות שונות). במקום זה השתדלנו להציע בפני התלמידים את השאלות שלדעתנו הן השאלות החשובות ביותר שלדעתנו כדאי לשאול לפני ההחלטה במי לבחור. אחר כך שלחנו אותם להתכנס ברביעיות. כל קבוצה נתבקשה לבחור את שלושת השאלות הכי חשובות בעיניה, וגם לענות עליהן. בסוף, התכנסנו כולנו שוב בבית המדרש, שמענו מה בחרה לשאול כל חבורה ומה התשובות שנתנה. וכל אחד מאיתנו הוסיף עוד הערה אחת –

אחד הרבנים המליץ לשאול מה טוב לאומה, לעם ולכלל, ולא רק מה טוב לי, למשפחתי או למגזר שלי, כי המנהיג האמיתי הוא כלל הציבור ולא אדם זה או אחר. אחד הרבנים האחרים הציע להתבונן באופן שבו אנו מקבלים החלטות, להבין מה הבחירה שלי מלמדת עלי ולמה בחרנו את מה שבחרנו. ואני ביקשתי לטעון שבדמוקרטיה, השפעה היא מכפלת השכיחות של דעה בעוצמת חשיבותה עבור מי שמחזיק בה, ולכן כדאי לתמצת ולדייק מה הכי חשוב בעיניי, ולא לנסות לאסוף גם וגם וגם וגם. ברווזים יודעים גם לעוף, גם לשחות וגם ללכת, אבל שום דבר מזה הם לא עושים כמו שצריך.

אני מניח שבסופו של אותו שיעור החבר'ה לא יצאו עם תשובה ברורה לשאלה למי להצביע. אני מקווה שעזרנו להם קצת לדעת לשאול.

(ויצא תשפ"ג)