כשנפגשים פנים אל פנים

בתוך קלחת ההכנות של יעקב לקראת המפגש עם עשו אחיו, אנו מוצאים שיעקב שולח לעשו משלחות שתפקידן לרכך את עשו. האחים, יעקב ועשו, מרוחקים פיזית זה מזה מרחק של עשרים שנה. יעקב אינו יודע מה בליבו של אחיו, וכיצד ייראה המפגש. הרש"ר הירש מסביר לנו מדוע חשש יעקב מעשו יותר מאשר מלבן: "נוח יותר לסבול עוול ואי צדק במשך עשרים שנה, מלעמוד רגע אחד מול אדם שאנחנו יודעים בו שנפגע על ידינו". תפקידן של המשלחות ששולח יעקב, כפי שמתאר הכתוב: "אמר אכפרה פניו במנחה ההולכת לפני, ואחרי כן אראה פניו אולי ישא פני".

הביטוי 'אכפרה פניו' העסיק את פרשני המקרא שניסו ליתן פשר למאמר מקראי זה. רוב הפרשנים נקטו בגישה פרשנית שהבינה את הכתוב במשמעות של הפחתת הכעס והרוגז של עשו.

המילה 'פנים' מצויה במקרא כולו ביותר מאלפיים מופעים. על טיבם של הפנים עומד הרש"ר הירש ומבאר לנו: "ש"פנים" פירושם "פרצוף"; שכן תנועת הפרצוף, כיוונו, והעמדתו, מגלים את מחשבות האדם ונטיותיו. מכאן ש"פנים" מציין את יחס אדם כלפי דבר, בין אם הוא יחס ידידותי ובין אם יחס של איבה. מצד אחד מצאנו: "בְּאוֹר־פְּנֵי־מֶלֶךְ חַיִּים", ומצד שני: "פְּנֵי ה' בְּעֹשֵׂי רָע". נמצא ש"אכפרה פניו" פירושו: אשכך את איבתו".

לפנים יש משמעות גדולה וחשובה במרחב הבינאישי. האפשרות לראות את הפנים יכולה להיות רק ביחסים שבין בני אנוש. להבדיל, את פני אלוקים לא ניתן לראות- כפי שאנו קוראים בספר שמות בתשובת אלוקים למשה: "לא תוכל לראות את פני כי לא יראני האדם וחי". הפנים הם האיבר היחידי שהוא כולו חשוף, ועל פי רוב הוא גם אמור להישאר גלוי וחשוף. דרכו יכול האדם להביע את תוכיותו מבלי להוציא כל אמירה או דיבור.

בהגותו של עמנואל לוינס (1906-1995) תופסים הפנים חשיבות גדולה. אצל לוינס 'הפנים' במשמעות פני הגוף במובן הפיזי של חלק בגוף האדם, אלא משמשים כאלגוריה לדרך שבה האחר חושף את נוכחותו, שאינה ניתנת להכרה בפני הסובייקט. פנים ודיבור, אומר לוינס, "קשורים יחדיו. הפנים מדברות במובן זה שהפנים מאפשרות כל דיבור". הפנים הם הביטוי המובהק של הציווי 'לא תרצח'.

בהקשר זה אוסיף ואומר כי רצח יכול לקפל שתי משמעויות: רצח פיזי, ורצח תודעתי, כמו שאומרים חז"ל "כל המלבין פנים כאילו שופך דמים".

דומה כי יעקב היה הראשון שביקש לראות את פניו של עשו, שנתן דעתו לפנים ולימדנו שלא נוכל לדעת את האחר באמת מבלי לראות את פניו, ולא רק לראות- אלא להתבונן ראיה אתית.

(וישלח תשפ"ג)