כיצד מביאים לעילוי הנשמה של הנפטר האהוב?

נוצר חיפוש עמוק אחר דרך להעלאת הנשמה, שהיא קשורה בנפטרים עצמם, ויונקת מהם

"ויגווע יצחק וימות, ויאסף אל עמיו זקן ושבע ימים, ויקברו אותו עשו ויעקב בניו". אנו מחפשים דרכים רבות לעשות דבר כאן, בארץ החיים, לעילוי נשמתם של נפטרים. עניינים רבים הפכו להיות חלק מהותי מתנועה זו: אמירת קדיש לאורך שנת האבלות כזכות שזכו בה האבלים על מנת להעלות את נשמת הנפטר;

תפילות לעילוי נשמה, שתפסו מקום מרכזי ביותר בגלויות רבות. המכיר את המציאות בחוץ לארץ יודע כי היום בו אומרים "יזכור" הוא היום שבו בית כנסת מלא מפה לפה, גם אם במשך השנה הוא נטוש. יש מקומות שבהם התחילו לומר תפילה לעילוי נשמה גם לאורך השנה כולה כדי לעודד אנשים לבוא לבית הכנסת, לפחות ביום הזיכרון של הוריהם;

לימוד משניות לעילוי נשמת אדם, שכן "משנה" אותיות "נשמה", ועל ידי לימוד משניות אנו מעלים את עולמה של הנשמה;

הכנסת ספר תורה, וכן נתינה של ספרים או ארגון שיעורים לזכר הנפטר וכדו'.

כל אלה הם חלק ממסורת שהתקבעה, והאמון שלנו בעולם המסורת ממשיך ומתמיד לעשותם.

מאידך גיסא, הם מסמנים חלל וריק מסוים בין הפעולות שאנו עושים ובין נשמת הנפטר, לאמור: אכן לקדש את שמו של הקב"ה באמירת קדיש זו זכות גדולה, אולם מעשה אמירת הקדיש אינו קשור בקשר ישיר לנפטר; כך גם לימוד משניות, פעמים רבות בסדר טהרות, מבוסס אמנם על הקשר בין נשמה ומשנה, אולם אין המשניות קשורות דווקא לנפטר, וכן על זה הדרך. אפילו נתינת צדקה, שהיא מהחשובות שבפעולות, אינה יונקת בהכרח מהנפטר, ויש בה חשיבות עליונה גם בלי קשר אליו. לפיכך, נוצר חיפוש עמוק אחר דרך להעלאת הנשמה, שהיא קשורה בנפטרים עצמם, ויונקת מהם.

יש בכוח החיפוש הזה ליצור קומה נוספת של עילוי הנשמה. מיניה וביה. לאמור: כל אדם שנפטר מותיר בנו דבר מה ממנו. כשמדובר בהורים – על אחת כמה וכמה, שהם נטעו בנו מנשמתם, ויש בינינו וביניהם קשר עמוק שהוטמע בתוכנו. חלקים רבים מאתנו יונקים מהם, ואנו מחוברים באמת אליהם. לפיכך, אפשר שהקומה הנוספת של העלאת הנשמה וזיכויה בעולם הבא יתרחש כשאנו מזהים בתוך עצמנו את התרומה החיובית לזהותנו, ומתוכה אנו פועלים לעליית נשמתם. אם היו ההורים מעורבים בדעת עם הבריות וראו משימה גדולה להשכין שלום בין בני אדם – עילוי נשמתם הוא פעולות שאנו עצמנו נעשה כדי להעצים את השלום בעולם, ולהביא לקירבה שבין אדם וחבירו; אם היו ההורים ממוקדים במשימה למצוא פטנטים חדשים להתנהלות בעולם אפשר שאנו עצמנו מסוגלים ללכת בדרכם, ולחפש לזכרם מקומות שבהם אנו יכולים להיטיב בעולם. וכמובן, תכונות שהיו חשובות להם, דרכי עבודת ה' וקיום מצוותיו בתחומים שהיו יקרים לליבם, מעשי צדק וצדקה, פעולות חסד ומשפט, ועוד עניינים רבים ומגוונים המכוונים לרומם את עולם ולהיטיב עימו – הם עילוי הנשמה היונק מהקשר עצמו, ומהווה המשך לחייהם.

(וישלח תשפ"ג)