הרב יגאל גרוס
לכבוד חג החנוכה נעסוק הפעם בדיני הדלקת נרות, ובשאלה מדוע נהגו להדליק חנוכייה בבית כנסת אם כולם ממילא מדליקים בבית. כמו כן, נעסוק בשאלה האם מותר להדליק נר חנוכה בברכה, במסיבה משפחתית מחוץ לבית?
הדלקת נרות בבית כנסת
האם צריך להדליק חנוכיה בבית כנסת? הגמרא במסכת שבת (כא ע"ב) כותבת, שמצוות חנוכה היא 'נר איש וביתו'. הגמרא (כג ע"א) ממשיכה וכותבת, שבמקרה בו אדם נמצא באכסניה, עליו לתת כסף לבעל האכסניה, כדי שיהיה שותף איתו בנר החנוכה.
אם כן, לכאורה לא מובן המנהג להדליק בבית הכנסת נרות בברכה, שהרי כל אחד יוצא ידי חובה בביתו. ואכן, כך פסק בעל העיטור (מובא בשיבולי הלקט קפה), שהמברך בבית כנסת עובר באיסור ברכה לבטלה. הוא טען שנהגו להדליק ולברך, שכן פעם השמש היה גר בבית הכנסת, אבל בזמן הזה שאינו גר שם, הטעם בטל. למרות ההיגיון שבדבריו, למעשה רוב הראשונים כתבו שיש להדליק נרות בבית הכנסת ובברכה, ובטעם הדבר הביאו מספר נימוקים.
א. המכתם (פסחים קא) כתב, שאמנם במקור הדליקו בשביל השמש, אך גם בזמן הזה שהוא כבר לא גר שם ואין אורחים הישנים בבית כנסת – נקבע המנהג להדליק בברכה, ולמרות שבטל הטעם לא בטל המנהג.
ב. גם הריב"ש (סי' קיא) בדומה למכתם כתב, שכיום מדליקים בבית הכנסת בגלל המנהג. אך בניגוד אליו הוא סבר, שהסיבה שהתחילו להדליק בבית כנסת היתה שבעבר רבים מעם ישראל נהגו להדליק נרות חנוכה בתוך הבית, ולכן מצוות פרסום הנס ברבים לא התקיימה כראוי – משום כך תיקנו להדליק בבית כנסת כדי לפרסם את הנס ברבים.
ג. בספר המנהיג (חנוכה, קמח) כתב, שכיוון שבית הכנסת נקרא "מקדש מעט", יש להדליק בו נרות זכר לנרות שהדליקו במקדש. על פי טעם זה כתבו הפוסקים, שיש להדליק את החנוכיה בדרום בית הכנסת כשם שהמנורה היתה בדרום.
ברכה על מנהג
אולם, כל ההסברים שראינו עד כה טובים רק לדעת האשכנזים שהלכו בעקבות הרמ"א שמברכים גם על מנהג (כגון בקריאת ההלל בראש חודש), לעומתם לפי הפסיקה הספרדית והשולחן ערוך הרי אין לברך על המנהג, וקשה מדוע בכל זאת מברכים בבית הכנסת, הדלקה שייסודה במנהג.
א. הרב עובדיה (יביע אומר או"ח ז, נד) כתב לתרץ, שהמנהג להדליק נרות חנוכה בבית כנסת שונה משאר המנהגים בכך שיש בו פרסום הנס – דבר חריג בחשיבותו, ועל מנהג שכזה ניתן לברך. ב. מדברי הכלבו (סי' מד) משמע, שנהגו להדליק נרות בבית כנסת זכר לבית המקדש בו הייתה המנורה (כדעת המנהיג שראינו לעיל). משום כך כשם שבבית המקדש הדליקו בברכה, כך יש לעשות גם בהדלקה שבבית הכנסת.
הדלקת נרות במסיבת חנוכה
על בסיס מה שראינו עד כה, יש לדון האם מותר להדליק נר חנוכה בברכה במסיבות חנוכה, והמסיבה אינה בבית פרטי, אלא באולם וכדומה:
א. גישה ראשונה בה הלכו רבים וביניהם הגרש"ז אויערבך (הליכות שלמה יז, ד), הציץ אליעזר (טו, ל) והרב וואנזר (שבט הלוי ד, סה) סוברת, שבניגוד להדלקת נרות בבית הכנסת – אין לברך כלל על ההדלקה במסיבות שאינן מתרחשות בבית פרטי.
בטעם הדבר נימקו, שכפי שראינו גם ההדלקה בבית הכנסת ייסודה לא ברור, ורק בגלל כח המנהג ממשיכים לברך, משום כך במסיבות חנוכה שאין כלל מנהג לברך – אסור לברך. ובלשונו של הציץ אליעזר:
"ברור הדבר שאין לברך, ופוק חזי (= ותראה) כמה דיו נשפך בקשר למנהג ההדלקה בבית הכנסת, ואיך שאפשר לברך על כך, וכמה מגדולי דורות הקפידו באמת שלא לברך על ההדלקה בית כנסת, על כן ברור ופשוט הדבר שאין בכוחנו להוסיף עוד ולהנהיג להדליק ולברך על הדלקת נר חנוכה במסיבות".
ב. הרב עובדיה (שם) חלק וכתב, שהמדליקים בברכה במסיבות חנוכה יש להם על מה לסמוך. והוא נימק, שכיוון שנר חנוכה מטרתו לפרסם את הנס, ובהדלקה במסיבות יש פרסום נס גדול לכן ניתן לברך על ההדלקה, וכן נוהגים רבים מחסידי חב"ד המדליקים במקומות ציבוריים. עוד הוסיף הרב עובדיה, שטוב להתפלל ערבית לאחר ההדלקה, ואז המקום נחשב מעט כמו בית כנסת, וכן כתב הרב מרדכי אליהו (קול צופייך 338).
(וישב תשפ"ג)
