הרב יגאל גרוס
חז"ל הבינו שהפסוקים משלימים זה את זה, ולכן לא כל השחתת הזקן אסורה, אלא רק השחתה שמתבצעת באמצעות גילוח
בפרשת השבוע מספרת התורה, שפרעה מוציא את יוסף מבית האסורים על מנת לפתור חלומותיו. כדי שיוסף ייראה מכובד, גילחו אותו ורחצו אותו. נעסוק בדיני גילוח, ובשאלות האם מותר להתגלח במשחת 'משעי' ובמכונות גילוח.
השחתה וגילוח
שני פסוקים בתורה נכתבו בעניין איסור גילוח: פסוק ראשון בפרשת קדושים (יט, כז) האוסר להשחית את פאת הזקן, כלומר, לעקור את הזקן מעיקרו "וְלֹא תַשְׁחִית, אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ", ופסוק שני בפרשת אמור (כא, ה), האוסר לגלח את הזקן, כלומר לגלח כמות רבה של שיער הזקן בבת אחת "וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ" (ויקרא כא, ה).
חז"ל (קידושין לה ע"ב) הבינו שהפסוקים משלימים זה את זה, ולכן לא כל השחתת הזקן אסורה, אלא רק השחתה שמתבצעת באמצעות גילוח. משום כך פסקו, שמותר להסיר את הזקן בפינצטה שכן למרות שבאופן זה מתבצעת פעולת השחתה, שהרי נעקר הזקן לגמרי, בכל זאת פעולת גילוח לא מתבצעת, ולכן אין בכך איסור.
כיום לא נהוג להוריד את הזקן באמצעות פינצטה, אבל יש הנוהגים להוריד את הזקן באמצעות 'משעי', משחה המרככת את השיער וממיסה אותו (לאחר מכן מורידים את המשחה באמצעות מקל ארטיק וכדומה). הריטב"א (ד"ה וחייב) פסק, שאין איסור שימוש במשחה זו, כיוון שהסרת שיער שלא מתבצעת באמצעות ברזל, אינה נקראת גילוח.
מכונת גילוח
האם מותר להתגלח במכונת גילוח? הגמרא במסכת מכות (כ ע"ב) כותבת, שמותר לגלח את הזקן באמצעות מספריים, ואפילו באמצעות מספריים כעין תער. דנו האחרונים – מדוע הותר הגילוח במספריים כעין תער? לכאורה הרי כמו שגילוח בתער אסור, כך אמורים להיות אסורים מספריים כעין תער, שכן בפשטות שניהם עושים את אותה פעולה:
א. המנחת יצחק (ד, קיג) והרב וואזנר (שבט הלוי ד, צו) נקטו על פי הר"ן, שהחילוק בין מספריים כעין תער לתער ממש הוא, שבעוד שמספריים חותכים סמוך לעור, אך לא בצורה צמודה לחלוטין ונשארות שערות, הרי תער נצמד לבשר ממש ומשאיר את העור חלק לגמרי. יוצא שלשיטתם, כל מכונה שמשאירה את העור חלק לגמרי, אסורה.
מהו אורך השערות שצריך להישאר, לשיטתם, כדי שהגילוח ייחשב כמספריים מעין תער? מדברי הביאור הלכה (רנא ד"ה אפילו) עולה, שאפילו אם נשאר 'קצת מן הקצת' של שערות – הגילוח נחשב גילוח במספריים כעין תער שמותר. דעה יותר מחמירה מופיעה במנחת יצחק (שם), שצריך להשאיר שערה בגודל כ 5 – 2.5 מילימטר. ובלשון הרב וואזנר:
"אכתוב בקיצור, הנה תער בתורה לא כתיב, ושני יסודות האיסור בזה הם השחתה וגילוח, וגדר השחתה כתב הר"ן פרק ג' דמכות כל שאין השערות ניכרות, ואם כן מכונות הנ"ל הוא תער דאורייתא ממש, ומספרים כעין תער הוא החותך סמוך לבשר דהיינו שמניח המספרים סמוך לבשר אך אין חותך סמוך לבשר".
ב. הרב רבינוביץ' (מלומדי מלחמה סי' קכב) חלק וסבר, שהחילוק בין גילוח במספריים כעין תער לבין גילוח בתער, כלל לא קשור בשאלה האם המכונה משחיתה, כלומר, האם השערה נעקרת מהשורש או לא, כפי שחילק הרב וואזנר, אלא בשאלה האם המכונה מבצעת גילוח.
בגילוח בתער אפשר להוריד כמות של שערות ארוכות בבת אחת, מה שאי אפשר לעשות במספריים כעין תער, ולכן הותר השימוש בהם. ראייה לדבריו הביא מדברי הערוך (ערך מלקט) שכתב, שהסיבה שמותר להוריד שערות בפינצטה היא שמוסרת שערה – שערה. לפי דבריו עולה, שכמעט כל המכונות גילוח מותרות, מכיוון שהן אינן מורידות הרבה שער בבת אחת, ובלשונו:
"הרואה יראה שרוב מכונת הגילוח המצויות עכשיו בשוק, ובפרט אלה שהראש מכוסה רשת שהשערות נכנסות בתוך הנקבים כדי להיחתך – כולן אינן מסוגלות לגלח אלא זיפים קצרים יחסית. למשל, אין להעלות על הדעת להשתמש במכונה כזו לגילוח הראש שהשערות ארוכות יותר".
ג. דעה נוספת העולה מדברי הרמ"א (יו"ד שם) בעקבות תרומת הדשן, וכמותה מקובל שפסק הרב משה פיינשטיין, מחלקת באופן הגילוח. בעוד שבתער הגילוח מתבצע על ידי סכין אחת, במספריים כעין תער החיתוך מתבצע על ידי שתי מתכות. לפי שיטתם עולה, שאין בעיה להתגלח גם בצורה חלקה לגמרי (ושלא כדברי הרב וואנזר לעיל), אך חובה שיהיה הכשר למכונה, כיוון שיש מכונות שחותכות כמו תער, ויש שחותכות כמו מספריים.
(מקץ תשפ"ג)
