הרב יובל שרלו (ראש ישיבת אורות שאול תל אביב וראש המרכז לאתיקה בארגון רבני צהר)
אל לו לאדם לצפות לנס, אלא לחיות לאור העיקרון של "לפום צערא אגרא", ולפי גודל המאמץ וההתרכזות כך סיכויי (לא וודאות) ההצלחה גדלים
מורנו הרב עמיטל זצ"ל היה חוזר פעמים רבות על סיפורו של תלמיד שחש שהוא צריך לחפש לעצמו רב אחר מזה שהיה לו עד עתה, על אף שהיה לו אמון גדול מאוד ברב הנוכחי. הוא מיצה את מה שניתן היה ללמוד ממנו, ועתה פניו למרחבים. הוא פנה לרבו הקיים וביקש ממנו עצה טובה: כיצד לבחור רב? מיהו האדם שיש בידו לרומם אותו ולהעלותו בדרגה גבוהה יותר בעבודת ה' וביראת שמיים? הציע לו רבו את העצה הבאה: בקש ממנו פיתרון וודאי לבעיית המחשבות הזרות בתפילה, ולחוסר היכולת להתרכז בצורה ראויה, שכן זוהי אחת המצוקות הגדולות שלנו המתפללים. והיה, אם הרב החדש יאמר לך שיש לו עצה מצוינת שבוודאי תצליח לעשות זאת – פרוש ממנו. הוא לא איש אמת. שכן: "אין פטנטים". יש ביד הדרכות שונות ליצור אווירה מאפשרת יותר, ודרכים להתמודד עם בעיות רוחניות. אולם, ביסודו של דבר, אין דרך אחרת מאשר התייצבות מול עצמך, רצון ומאמץ, ריכוז ועבודה, שכן שינויים גדולים לא נעשים אלא בעמל גדול. אין מדובר במאמץ סיזיפי, שכן האבן הגדולה של סיזיפוס התדרדרה כל פעם מחדש כלפי מטה, והוא הפך להיות לסמל של מאמץ ללא תכלית וללא הצלחה. לעומת זאת, בעולמנו הרוחני יש עליה ויש התקדמות, יש יכולת להרים את האבן למקום גבוה יותר. אולם – אין פטנטים.
צריך אפוא להתרחק מאוד ממקום בו מציעים הבטחות שווא. בין אם מדובר בהצעות עסקיות, המבטיחות רווחים קלים ובטוחים לכל השקעה; בין אם מדובר בהבטחות שלטוניות, הטוענות כי יש בידן פתרון מלא לבעיות מהותיות; בין אם מדובר באופקים רבניים היודעים כיצד למנוע תופעות של התדרדרות דתית או להביא לידי ידע תורני בכמה צעדים פשוטים. כל המקומות האלה מבטיחים הבטחות שווא. חכמינו לימדו אותנו ש"אם יאמר לך אדם יגעתי ולא מצאתי אל תאמן, לא יגעתי ומצאתי אל תאמן, יגעתי ומצאתי תאמן" (מגילה ו ע"ב). הגמרא אף החריפה את מאמרו של רבי יצחק, ואמרה כי בעניינים עסקיים אפשר שאדם ייגע ולא ימצא כי יש צורך גדול בסייעתא דשמייא, ואפילו בעניינים רוחניים יש תחומים שהיגיעה אינה מבטיחה דבר. זהו העיקרון היסודי הבסיסי ביותר: לא יגעת ומצאת – אל תאמן.
דווקא בחג הניסי שאנו חוגגים עתה יש להטמיע את הדבר. ניסים מתרחשים, וריבונו של עולם אינו כבול לחוקי המציאות, והם נפרצים ומחוללים מהלכים גדולים בעולם. אולם, אל לו לאדם לצפות לנס, אלא לחיות לאור העיקרון של "לפום צערא אגרא", ולפי גודל המאמץ וההתרכזות כך סיכויי (לא וודאות) ההצלחה גדלים. בתפישת עולם זו אין מחפשים קיצורי דרך ופטנטים – לא בעסקים, לא בפוליטיקה, לא בעבודה הרוחנית ולא בתחומים אחרים – כי אם בונים במאמץ מתמיד את המרחב שבו ההצלחה עשויה להתרחש, בשילוב של עבודה מלמטה וסייעתא דשמייא.
(מקץ תשפ"ג)
