חשיבות השגרה

התדיר והשגרתי הוא הבסיס האיתן לעולמנו הרוחני

בדרך כלל אדם מקדיש מחשבה רבה, כוחות גדולים, ומתעורר להתפעלות והתרגשות מדברים לא שגרתיים. מנגד, מעשים שגרתיים לא זוכים לתשומת לב ראויה ולרוב הם נעשים באופן אוטומטי. השגרה דורשת עמל ומסירות נפש מיוחדת. עיקר בניינו של האדם הוא מיום ועוד יום בשגרת חייו, ממצווה ועוד מצווה בסדר יומו הרגיל, ואם ישקיע שם את כוחותיו יהיה עובד השם. הכלל ההלכתי "תדיר ושאינו תדיר – תדיר קודם" מלמד אותנו את חשיבות השגרה. כאשר נדרשים אנו  לקיים שתי מצוות כאחת, נקדים את המצווה השכיחה יותר לפני המצווה האחרת. מקורו של הכלל הוא במשנה זבחים (י,א) "כל התדיר מחברו – קודם את חברו" לאמור, יש להקדים את הקרבתו של הקורבן בעל התדירות הגבוהה, לפני הקורבן שתדירותו פחותה. קרבן תמיד מוקרב מדי יום  קודם לקרבן מוסף שמוקרב במועדים מיוחדים. חג החנוכה חל במהלך החורף השגרתי והארוך, שהימים בו קצרים והלילות ארוכים. חג החנוכה מביא עמו מצוות ומנהגים משמחים. כולנו מתרגשים מהדלקת הנר של חנוכה, שזמנה עם צאת הכוכבים, אולם אנו מקדימים את תפילת מעריב השגרתית מפני שהיא תדירה להדלקת הנר.

הכלל "תדיר קודם" פוגש אותנו במהלך חנוכה ובמיוחד בשבת חנוכה וראש חודש. בערב שבת חנוכה ישנן שתי הדלקות של נר. האם נקדים את הדלקת נר שבת או את הדלקת נר חנוכה?

ראשוני ספרד הכריעו, שנר שבת קודם לנר חנוכה משום שהוא "תדיר" ולדעתם אין לחשוש שאדם קבל את השבת כאשר הדליק את נר שבת. לשיטתם, אין בהדלקת נר שבת קבלת שבת (ריטב"א שבת כג ע"ב). אולם למעשה, השולחן ערוך או"ח (תרעט,א) פסק שלא כראשוני ספרד וז"ל: "בערב שבת מדליקין נר חנוכה תחילה ואח"כ נר שבת". השולחן ערוך חשש לשיטות הסוברות, שהמדליק נר שבת מקבל את השבת בהדלקתו.

דיון דומה, קיים גם ביחס להדלקת נר חנוכה במוצ"ש. בבית הכנסת מקדימים את הדלקת נר חנוכה להבדלה משום פרסום הנס (שו"ע תרפא,ב). לדעת הרמ"א, יש לפסוק כך גם ביחס להדלקה בבית. אולם הט"ז פסק, שנר הבדלה קודם לנר חנוכה כי "תדיר קודם".

כך גם  ביחס לקריאת התורה בשבת חנוכה, שבמהלכה מוציאים שלושה ספרי תורה. סדר הקריאה יהיה לפי "התדיר". פותחים בקריאה של פרשת השבוע, ולאחריה קריאת ראש חודש, ולבסוף בקריאת חנוכה. אך טבעי היה שנפטיר בהפטרה של ראש חודש שהיא תדירה משל חנוכה. אולם כאן הכריע התוספות (שבת כג ע"ב ד"ה "הדר")  שמפטירים בשל חנוכה ולדעתו, בהקשר להפטרה אין ליישם את הכלל של "תדיר קודם". לטעמו, הכלל "תדיר" הוא כלי שבאמצעותו נכריע בסדר עדיפויות בין שתי מצוות שאת שתיהן נקיים ובמקרה כזה התדיר קודם. אולם, כאשר מדובר בהכרעה ובבחירה של מצווה אחת מבין שתי מצוות, או בקריאה אחת מבין שתי קריאות, לא נוכל להשתמש בכלל זה. והואיל ואין אנו קוראים שתי הפטרות אלא הפטרה אחת, ההכרעה לא תהיה על פי "התדיר יותר" אלא, נפטיר בהפטרת חנוכה בשל חשיבות  פרסום הנס.

מצוות חנוכה מרעננות ומעירות אותנו מתנומת החורף, אבל דווקא משום כך, אנו שומרים על השגרה ומקדימים אותה לפני מצוות החג, מתוך ההבנה שהתדיר והשגרתי הוא  הבסיס האיתן לעולמנו הרוחני.

(מקץ תשפ"ג)