החלומות שלנו מעלים גם משמעויות חברתיות

כאשר הפרשנות מכילה מטען תרבותי, ברור מדוע פרעה ומשרתיו מקבלים את פרשנות יוסף

"וַיְהִי בַבֹּקֶר וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת כָּל חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם וְאֶת כָּל חֲכָמֶיהָ וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶת חֲלֹמוֹ וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה".

כשאני קורא את סיפור חלומות פרעה עולות לי שתי שאלות מרכזיות- האחת, בהתחשב בכך שפתרון חלומות בפרט ועבודת החרטומים בכלל מבוססת על ניחושים, מדוע לא הצליחו למצוא לפרעה פתרון? השנייה, כאשר יוסף פותר את חלומותיו, פרעה וכל עבדיו מקבלים את תשובתו ללא פקפוק, גם כאשר הפתרון דרש מהם לצאת מאזור הנוחות ולהתחיל לפעול, מדוע?

חלומות נחקרו ע"י האנושות לאורך השנים מתוך רצון להבין את משמעותם. פרויד, שעסק לא מעט בחלומות, הגה את מודל הקרחון- כשם שקצהו של קרחון בולט מעל המים בעוד רובו מוסתר בתוכם, כך גם הנפש, החלקים המודעים הם קצה הקרחון בעוד החלקים הלא מודעים רחבים בהרבה. בספרו "פשר החלומות" הוא מציין כי החלום הוא נתיב שיכול להוביל ל"לא מודע". לפי פרויד, לאחר שיחה בין הפסיכואנליטיקאי לחולם, בה עולים התכנים, הם יכולים לתת להם פרשנות. אם חרטומי מצרים מתייחסים לחלומות בצורה דומה, ניתן להבין מדוע לא הצליחו לפרש את חלומו. פרעה כלל לא נמצא בו והמסרים הנמצאים שם, לכאורה אינם קשורים לחייו הפרטיים.

התייחסות נוספת לחלומות מגיעה בשנות ה-80 ממכון טאביסטוק בבריטניה ונקראת בשם "חלימה חברתית". הגישה אומרת שהחלומות שלנו מעלים גם משמעויות חברתיות. כאשר אדם אחד מספר את חלומו בקבוצה וחברי הקבוצה דנים במשמעויות שהם מוצאים, הם למעשה שמים את הסיפור עם הסמלים שבו במרכז ואת דמותו של החולם משאירים בצד. מחקר שנעשה אצל ניצולי שואה למשל, העלה כי חלומותיהם מזמן השואה העלו יותר תכנים חברתיים ותרבותיים מאשר אישיים ונרקיסיסטיים.

החלומות והפתרונות בפרשה מגיעים בשליחותו של הקב"ה אך ניתן לראות שכדי להגיע לפתרון, יוסף נדרש להוציא את פרעה כאינדיבידואל מהמשוואה. הוא מסתכל על הסימבולים ברמה התרבותית- השיבולים והפרות כמסמלים מזון. כאשר הפרשנות מכילה מטען תרבותי מוסכם, ברור מדוע פרעה ומשרתיו מקבלים ישר את פרשנות יוסף.

כאשר יזמים מקימים חברה, הם הוגים חזון הנובע מחלומות ומשאיפות המכילים תכנים אישיים מודעים ולא מודעים, תשוקות ופחדים. לאחר שהארגון קורם עור וגידים, מתחילים להיכנס אליו אנשים נוספים. בשלב זה ניתן לקחת את החלום צעד אחד קדימה, לחלוק ולשתף אותו עם העובדים ולהטעין אותו במשמעות תרבותית. "חלימה חברתית" מבטיחה לחלום להמשיך ולגדול לעבר השאיפה הקולקטיבית של חברי הארגון כולם ובכך עשוי גם לחבר אותם לחזון המתגבש וגם להתאים אותו למציאות החיצונית.

(מקץ תשפ"ג)