כאשר האב מצווה את הבן לעשות דבר מה, והאם מצווה לעשות דבר הפוך, פוסקת הגמרא בכתובות (שם) שעל הבן להקשיב לאביו
בפרשת השבוע יורד יעקב אבינו בעקבות יוסף למצרים, ומקריב זבחים לא-להי אביו יצחק: "וַיִּסַּ֤ע יִשְׂרָאֵל֙ וְכָל־אֲשֶׁר־ל֔וֹ וַיָּבֹ֖א בְּאֵ֣רָה שָּׁ֑בַע וַיִּזְבַּ֣ח זְבָחִ֔ים לֵֽא-לֹהֵ֖י אָבִ֥יו יִצְחָֽק" (מו, א). רש"י (מו, א) פירש, שהסיבה שזבח לאלוקי יצחק ולא לאלוקי אברהם היא, שאדם חייב לכבד את אביו יותר מאת סבו. בעקבות כך נעסוק השבוע בשאלה- האם נכד חייב לכבד את סבו?
כבוד הסבא
א. המהרי"ק (סי' ל) טען, שאין חובה הלכתית לכבד את הסבא והסבתא. הוא כתב, שמצאנו גמרא במסכת כתובות (קג ע"א) הלומדת מפסוקים שיש חובה לכבד אבא, אמא, אשת האב, אח גדול וכדומה, אבל לא מביאה פסוק שיש חובה לכבד את הסבא – מוכח שאין חובה כזאת.
את דברי הגמרא ביבמות (סד ע"ב) האומרת שבני בנים הרי הם כבנים, ממנה אפשר להבין שכשם שהבן חייב לכבד את אביו, כך הנכד חייב לכבד את סבו, דחה המהרי"ק, שדין זה נאמר רק לעניין פריה ורביה, שייתכנו אופנים בהם יוצאים ידי חובת פרייה כאשר יש נכדים, אבל אין זה מחייב את הנכד לכבד את הסבא. ובלשונו:
"לפי הנראה לעניות דעתי, אין לבן הבן לומר קדיש בשביל זקנו יותר מאדם אחר, שהרי מצינו שאמירת הקדיש תלוי בחיוב הכבוד ולא מצינו בשום מקום שיתחייב, אלא בכבוד האב והאם ואשת אביו בחייו ובעל אימו בחייה ואחיו הגדול ומוכח להו מקראי, כדאמרינן בכתובות פרק הנושא, אבל בן הבן בכבוד הזקן – זה לא מצינו בשום מקום".
ב. הרמ"א (יו"ד רמ, כד) חלק על דברי המהרי"ק וסבר שיש חובה לכבד את הסבא, וכך פסקו הב"ח (שם) והש"ך (שם, כג). ראייה לדבריו הביא מדברי רש"י (שייסודו במדרש) שראינו בפתיחה. יעקב הקריב לא-להי יצחק כיוון שחייב אדם בכבוד אביו יותר מכבוד סבו, משמע שיש חובה לכבד את הסב, אמנם פחות מכבוד האב, אבל עדיין יש חובה.
את דברי הגמרא ביבמות הכותבת שמותר לנכד להיות גואל הדם ולהרוג את סבו במקרה בו הרג את אביו, שבפשטות ממנה מוכח שאין חובה לכבד את הסבא, דחה רבי עקיבא איגר (מח) וכתב, שהחובה לכבד את הסבא תלויה באבא. כלומר, בגלל הכבוד שאדם רוחש לאביו על כן עליו לכבד את אבי אביו – ממילא כאשר האב הלך לעולמו אין יותר חובה לכבד את הסבא ואף מותר להורגו במקרה של גואל הדם. ובלשונו:
"והנה הראייה שהביא ממכות דף יב ע"א ראייה אלימתא (= חזקה) לכאורה, אך נעלם מהרב שהוכחה זו הוזכרה בכנסת יחזקאל ודחאה, דמה שחייב בכבוד אבי אביו הוא משום כבוד אביו, אם כן דווקא בחייו הוא חייב בכבודו, אבל לא לאחר מיתה וקל להבין".
ג. דעה שלישית מובאת בגר"א (שם, לד) הסובר שיש חובה לכבד את הסבא, אבל אך ורק כאשר מדובר באבא של האבא, אבל את האבא של האמא אין חובה לכבד. ראייה לדבריו הביא מהגמרא בסוטה (מט ע"א) המספרת, שרב אחא ביקש מנכדו רבי יעקב כוס מים, והוא סירב לתת לו בטענה שהוא האב של אמו, ומשום כך אינו חייב בכבודו.
כבוד האם וכבוד האב
כאשר האב מצווה את הבן לעשות דבר מה, והאם מצווה לעשות דבר הפוך, פוסקת הגמרא בכתובות (שם) שעל הבן להקשיב לאביו, כיוון שגם האם חייבת בכבוד האב. במקרה בו ההורים גרושים, הבן יכול להקשיב לאם ולא לאב, כיוון שלאחר הגירושין האם אינה חייבת יותר בכבוד האב. מה יהיה הדין כאשר האבא מצווה דבר אחד, והסבא מצווה דבר אחר?
א. לכאורה לפי פסק הרמ"א שחובה לכבד את הסבא – יש להקשיב לסבא, כיוון שגם האבא וגם הנכד חייבים בכבודו, ואכן כך פסקו רבי עקיבא איגר (קידושין לא ע"ב).
ב. השבות יעקב (ב, צד) חלק וסבר שבמקרה זה יש להקשיב לאב. בטעם הדבר נימק, שהבן חייב בכבוד האב והאם בצורה שווה, לכן, כאשר האב והאם מצווים עליו דברים הפוכים שייכת הסברא שהאם והבן שניהם חייבים בכבוד האב. לעומת זאת, הבן חייב בכבוד אביו יותר מאשר הוא חייב בכבוד סבו, לכן למרות העובדה שגם הבן וגם האב חייבים בכבוד הסבא – על הבן לציית לדברי האב.
(ויגש תשפ"ג)