הדאגה לשלום המשפחה

באותן שנים ארוכות של ניתוק של יוסף מבית אבא, גמר יוסף בנפשו כי יהיה אשר יהיה, לא יביא את דיבת אחיו רעה

כאשר האחים מבשרים ליעקב אביהם על כך שיוסף חי, הוא אינו שואל אותם שאלות אינפורמטיביות על האופן שבו הגיע יוסף למצרים. יעקב הסתפק בידיעה שיוסף חי ומעתה כל רצונו היה ללכת ולראותו במצרים. מכאן הסיק הרמב"ן באופן חד משמעי, שיעקב לא ידע על מכירתו של יוסף: "יראה לי על דרך הפשט שלא הוגד ליעקב כל ימיו כי אחיו מכרו את יוסף, אבל חשב כי היה תועה בשדה והמוצאים אותו לקחוהו ומכרו אותו אל מצרים, כי אחיו לא רצו להגיד לו חטאתם, אף כי יראו לנפשם פן יקצוף ויקללם…".

מרגע שהתגלה יוסף לאחיו, הוא בוחר לספר את סיפור חייו באופן אחר ושונה: "וְעַתָּה לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלֹקים וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה וּלְאָדוֹן לְכָל בֵּיתוֹ…". יוסף מתאר את מה שקרה לו בחייו מנקודת מבט חיובית, ובכך הוא ממזער בתודעתו את הקשיים שפקדו אותו ומטשטש את העוולות שעשו האחים במכירתו. יתכן שזו גם הסיבה שיוסף בשהותו במצרים נמנע מלשלוח אגרת לאביו על כך שהוא חי. יוסף חושש שאם חלילה יתגלו הפשעים שעשו אחיו כלפיו, זה עלול לפרק את המשפחה, ולכן יש צורך בתהליך מדורג ומבוקר על מנת לגלות את זהותו, ובדרך זו מסביר "אור החיים" הקדוש:

"ונראה כי טעמו של יוסף [= על כך שלא שלח אגרת לאביו] טעם לשבח, והוא כי מעת ירידתו למצרים עד שיצא מבית האסורים למלוך, אין סיפק בידו להודיע לאביו, ואפילו שיונח שהיה סיפק בידו, חש על נפשו, שידעו אחיו בדבר. ולצד בושתם וכלימתם מאביהם, ימסרו עצמם עליו לאבדו מן העולם, לבל תגיע להם בושת מאביהם… וחש על כבוד האחים מלבייש אותם לפני יעקב ויצחק וכל זרע יעקב…".

לדבריו, יוסף נמנע מלספר את סיפור חייו כדי לשמור על אחדות המשפחה. ליוסף היה ברור שאחיו הסתירו מאביו את מעלליהם. אם יוסף היה שולח אגרת למשפחתו שבארץ כנען מן הסתם היתה מתגלית המכירה, ואז עלול היה יעקב לגרש את האחים מהבית. וגם אם זה לא היה קורה-  לא היו האחים יכולים להביט בעיני אביהם ובעיני יוסף והם היו נאלצים לעזוב את הבית בבושת פנים. על כן בחר יוסף להמתין ולשתוק עד שתהיה שעת כושר. באותן שנים ארוכות של ניתוק של יוסף מבית אבא, גמר יוסף בנפשו כי יהיה אשר יהיה, לא יביא עוד את דיבת אחיו רעה, ולא יביא לקרע בבית ישראל. הוא יוכל לשוב הביתה רק אם יבשילו התנאים אשר יאפשרו לו להשיב את שלום הבית, ולא חלילה לגרום למלחמת אחים. ואכן, ברגע שבו בוחר יוסף לגלות את זהותו בפני אחיו הוא מתדרך אותם על האופן שבו הם יספרו לאביהם על כך שהוא חי. יוסף מבקש מאחיו שיספרו ליעקב אביהם שיד ההשגחה הביאה אותו למצרים, ללא כל פרט שעלול לחשוף את הקשרם לסיפור. כך נמנע יעקב מלשאול שאלות על מסעו של יוסף ומיד ירד למצרים על מנת לראות את פניו. יוסף אחז בפלך השתיקה ובכך הצליח לשמור על שלימות משפחתו.

(ויגש תשפ"ג)