הרב ד"ר משה רט (מכון עולמות)הסרט "היעלמותה של הרוהי סוזומיה" עוסק בתחושתו הקיומית של אדם שמרגיש שעולמו התרוקן לפתע מנוכחותו של אלוקים. גיבור הסרט, קיון, מתעורר בוקר אחד ומגלה שאלוקים נעלם, וגרוע מזה – אף אחד לא זוכר אותו, לא שמע עליו. למרות שקיון נהג להתלונן בלי סוף על אלוקים וכל הצרות שהוא עושה לו, הוא מגלה מהר מאד שהוא לא מסוגל לחיות בלעדיו, בעולם חסר משמעות ומשעמם שכזה. בסופו של דבר הוא מוצא אותו מחדש, וחייב לקבל החלטה: האם לבחור בעולם עם אלוקים, עם כל מה שכרוך בכך, או בעולם אנושי, רגיל ושגרתי.
במובן מסוים, זוהי בחירה שכל אדם חייב לעשות, אולם כדי שניתן יהיה לעשות אותה חייב להיות שלב של הסתר פנים. כאשר אלוקים הוא משהו מובן מאליו, השמש הזורחת ברקיע, קל להתלונן עליו ולטעון כמה זה חם ומסנוור ומציק. רק כאשר השמש נעלמת, ומסביב חשוך וקר, אפשר להבין עד כמה באמת היא חשובה לנו; ורק כאשר אלוקים מסתתר, מתעוררים באדם הגעגועים והכמיהה אליו, בדיוק כמו שאנו חשים כלפי אדם אהוב שהתרחק מאיתנו.
הגלות היתה תקופה ארוכה כזו של הסתר פנים, ואכן, בניגוד לתקופת המקדש, בה יהודים התלוננו בלי סוף על ה' וחיפשו כל הזמן אלוהים אחרים לעבוד, לאורך הגלות ביטא עם ישראל את עומק נאמנותו ומסירות הנפש שלו לה'. יהודים סבלו רדיפות, פרעות, גזירות והוצאות להורג; אמונתם הועמדה במבחן לנוכח הדתות האחרות העולות ופורחות, בעוד היהודים שפלים ובזויים. ולמרות זאת, בניגוד לטבע ולהיגיון, נצמד עם ישראל בעקשנות לאמונתו באלוקיו והמשיך להתפלל לישועתו. כמה מגוחכים נראים קשיי האמונה שלנו היום בהשוואה לאלה של הדורות הקודמים, שהתמודדו לא מול סמרטפונים אלא מול אינקוויזיציות ופוגרומים! מתוך החושך בקעה הכמיהה לה', והתעוררו האהבה והגעגועים שקיבלו ביטוי בצורות שונות, מדקדוקי הלכה ועד זמירות וניגונים מלאי ערגה.
והנה זכינו שה' חזר להאיר פניו אלינו, וקיבץ אותנו מהגלות בחזרה לארצנו. ועדיין אנחנו עומדים בפני בחירה: האם לשוב אליו ולחדש ימינו כקדם, או לבחור בעולם החילוני, הריק והמנוכר, עולם אנושי נטול אלוקים וקדושה. האם אנחנו מסוגלים להתקרב לה' גם כשהוא נוכח – או רק לחלום עליו כשהוא מסתתר? (וישב תשפ)
