יש בעיה עם בניינים חכמים בשבת?

לפני זמן לא רב הוציא מכון צומת חוברת שבה הוא מספק מידע לרוכשי דירות ולקבלנים בוני דירות אודות הבעיות ההלכתיות שעשויות להיות בבניין והפתרונות להן. לטענת המכון, כניסת הטכנולוגיה אל הבתים המודרניים חוללה מציאות שבה ישנן מערכות חשמליות שאנו מפעילים ללא ידיעתנו, ויש למצוא פתרונות הלכתיים-טכנולוגיים שיאפשרו לנו להשתמש בהם בשבת.

לדוגמה, כיום, הבנייה לגובה דורשת שימוש גובר והולך במשאבות אשר יביאו את המים אל הקומות הגבוהות. כך קורה, שכשאנו פותחים ברז אנו עשויים להפעיל את המשאבות הללו. הוא הדין לסילוק שפכים ומים מודחים בדירות מרתף, שם המשאבות נצרכות כדי להרים את המים והשפכים מלמטה אל צינורות הניקוז. החשמל קיים כיום גם במדדי מים, שאינם מכניים אלא חשמליים, מה שגורם לכך שאנו "כותבים" על הצג בכל פעם שאנו משתמשים במים.

פעולה חשמלית נוספת עשויה להתקיים בזריקת הזבל. בבתים חדשים וגבוהים יש "פיר אשפה" בכל קומה שאליו זורקים את הזבל. בתחתית הפיר נמצא מתקן דוחס אשפה, אשר מופעל כאשר מכל האשפה מתמלא בכמות מסוימת. גם כאן, ייתכן שזריקת אשפה מפעילה אותו.

גם תאורה ואזעקה עשויות להוות בעיה לשיטה זו, שכן הן מבוססות על חיישנים המפעילים או מכבים מכשור חשמלי בכניסת או ביציאת אנשים. ואם אנו מגיעים לבית חכם, הרי שהכל מורכב בהרבה. חיישני בקרה בוחנים מדדים מסוימים המושפעים מהפעילות שלנו וכך אנו מפעילים בעקיפין מערכות חשמליות.

ייאמר לזכותו של מכון צומת, שהוא אינו נרתע מכל הבעיות הללו אלא חותר לפתרונן. הוא מתנגד לגישה הפוסלת מגורים מודרניים בעקבות הבעיות שעלולות לצוץ שם ומעדיפה "בית טיפש" או שימוש בגנרטורים עצמאיים, כפי שקהילות חרדיות מסוימות עושות. המכון מציע פתרונות טכנולוגיים לכל הבעיות הללו, ובחוברת שפרסם, הוא ביקש להגביר את המודעות של רוכשי הדירות לאתגרים הללו, כדי שיציפו אותם בפני הקבלנים, ואלה ישתמשו בפתרונות שהמכון מספק.

ואולם, לאור העקרונות ביחס לחשמל שעליהם הרחבנו ברשימות הקודמות, נראה לי שחלק גדול מהבעיות שמכון צומת חשף, כלל לא מתחילות. ניזכר בהיתר של הרב נחום רבינוביץ' בקשר לשימוש בחיישנים בשבת. אם האדם עושה מעשה סתמי, כמו הליכה מול דלת הזזה חשמלית או הזזת ידיים מתחת לברז אלקטרוני, ואין מלאכה שאסורה מן התורה שהוא מבצע בכך, אין איסור לעשות זאת בשבת. אי אפשר לומר שהאדם עשה פה מלאכה. הוא פעל כדרכו והמכשירים שמסביבו פעלו מכוח עצמם. איזה איסור אפשר להטיל על מי שהולך או מזיז ידיים?

החשמל שפועל סביבנו אינו כפי שהיה פעם. פעם חשמל היה אנרגיה שהשתמשנו בה באופן מכוון כדי להפעיל דברים. במקום להדליק אש בגפרורים, השתמשנו במצת. במקום לכבס בידיים, הפעלנו מכונת כביסה. אך היום, הזהות הזאת שבין חשמל לעשיית מלאכה כבר נחלשה. חשמל פועל ומתקיים סביבנו כדרך חיים טבעית, ובאופן אוטונומי, ואיננו רואים בכך דבר חריג. הוא מרים לנו תריסים, מדליק תאורת לד, מפעיל מעליות וכד'.

בשל כך, לא נראה לי שיש בעיה בכך שאדם פותח ברז בביתו ומפעיל בכך משאבות שנמצאות בתחתית הבניין או שגורם לרישום על צג מד המים. גם לא כשהוא זורק זבל לפיר ומפעיל את דוחס האשפה למטה. לא מדובר במלאכות מובהקות מדאורייתא אלא רק שימוש בחשמל. אבל מעבר לכך, האדם בכלל לא חושב או יודע על מה שנגרם בעקבות מעשיו. האדם עושה פעולות שגרתיות מבחינתו, ואם יש מערכות חשמליות שמופעלות מסביבו ומגיבות לו, הרי שזה לא באחריותו. אי אפשר לייחס את הפעולות החשמליות אליו.

זהו כאמור תוצר ישיר של המפנה הטכנולוגי של ימינו. העובדה שישנן מערכות חשמליות שפועלות סביבנו לא אמורה להטריד אותנו. כך היא מציאות החיים המודרנית, שמשתכללת יותר ויותר. ואם אנו מתנהגים כהרגלנו, לא עושים פעולה מיוחדת כדי להפעיל אותן, אין, לדעתי, לחפש איסורים בדבר. אדרבה, השבת ניתנה לעונג, ואם הטכנולוגיה המתקדמת הזו מאפשרת לנו להתענג בשבת, עם מים זורמים, פיר אשפה זמין, מעלית שבת וחיישנים – מדוע שנוותר על כך?

(ויחי תשפ"ג)