48 שאלות על ההאשמות שהטיחה נחמה תאנה ברב טאו

התקשורת המגזרית סערה גם רעשה בחודשים האחרונים נוכח טענות שהעלו נחמה תאנה ומתלוננת נוספת כלפי הרב צבי טאו, נשיא מוסדות הר המור, על הטרדות מיניות לכאורה, לפני שנים רבות. הרבנים יובל שרלו ודוד סתיו, שנפגשו עם נחמה תאנה, ייעצו לה לפנות לגורמים המוסמכים, כלומר למשטרה, שהיא שתחקור אם יש אמת בטענתן, חרף השנים הרבות שחלפו גם לטענתן.

המשטרה אכן פתחה בחקירה, זימנה נוספים לעדויות, והודלף כי התיק עומד להיסגר.

בשבוע שעבר כינס אביה של נחמה, מר בוירסקי, כמה עיתונאים וטען בפניהם, בשמה של ביתו, טענות שנשמעות הזויות ביותר על הרב צבי טאו, שאפילו בחרנו שלא להעלותן כאן.

גם אותנו (שבתון, מ.ז.) הטענות החדשות הביאו לחשוב- אולי גם הטענות הקודמות של תאנה כלפי הרב, היו כה הזויות והיינו צריכים להבין כבר אז שיש לכאורה בעיה עם המתלוננת? מאידך גיסא, יש הטוענים, לך תדע. אולי הטענות ההזויות החדשות, עם כל האבסורד שבהן, לא צריכות לבטל את החקירה והדרישה באשר לטענות הראשונות?

בחרנו להביא בפניכם פוסט שהעלה בחור רציני בשם משה נחמני. אדם בעל ידע רחב ויד טובה. דומני, שלתאר את ההרגשה כעת, אין טוב ממנו. אז הנה, לפניכם. ארוך, אבל שווה.

"אפתח בהבעת רחמים וכאב: לבי עם הנפגעים והנפגעות בסיפור המשפחתי הקשה והמורכב המתמשך זה עשרות שנים, סיפורה של משפחת בוירסקי.

כל כך הרבה טרגדיות ומשברים, אובדנים ופרידות טראומטיות עברו על בני המשפחה במשך השנים, שזה פשוט לא נתפס. "כל משבריך וגליך עלי עברו". הכוח שלהם לעמוד על הרגליים ולהמשיך הלאה, לצמוח מתוך המשבר, הוא מופת בעיניי, ומלמד על כוחו של האדם להתגבר על ייסורי איוב הפוקדים אותו.

במיוחד אני מעריך את נחמה, שלפי התנהגותה ודיבורה אין לי שום ספק שהיא עברה חיים קשים ונפגעה ממאן דהו, ועלינו כציבור לעשות הכול כדי לעזור לה לצאת מהמשבר הקשה שבו היא נתונה. "לא תעמוד על דם רעך".

בימים אלו לבי נכמר גם על בני משפחת טאו, בארץ ובעולם, "נפגעי ההדף" מסיפורה של משפחת בוירסקי.

ביום בהיר אחד מצאו את עצמם בני ובנות משפחת טאו מואשמים באשמה החמורה ביותר שאפשר להעלות על הדעת: כביכול בני משפחת טאו הם ואבותיהם הנם (ח"ו) גרמנים, נאצים, אנטישמים ומרושעים, שכל חפצם הוא לרצוח יהודים, ואף החלו במלאכה שטנית זו.

הכפשה שכזו, מצדה של משפחת בוירסקי האומללה, אם הייתה מכוונת כלפי כל יהודי באשר הוא, הייתה קשה וחריפה מנשוא. כל שכן כשהיא מופנית עתה כלפי שורדי השואה, הרב צב"י טאו ואחותו אוולין, שבתור ילדים ברחו במשך שנים מאימת הנאצים, והנה עתה פה בארצם מטיחים בהם שהם עצמם האויב הנאצי. אני לא יכול לתאר במילים את החרפה והזעזוע הנפשי שנגרם להם.

העובדה שעובר עוד יום ועוד יום ולא נשמעת התנצלות על כך מצד המאשימים, ואין איש ציבור שקם ומוחה בפומבי כנגד דברי הלעז החמורים; העובדה שנשמעים קולות התומכים בהכפשה זו, מכפילה את הכאב הצורב בבני משפחת טאו.

יש כאן הרבה נפגעים בסיפור, לפעמים פגיעה אחת מובילה לפגיעה אחרת, וכולם זקוקים לרחמים. "הִנֵּה הָעוֹלָם צְרִיכִין רַחֲמִים גְּדוֹלִים, הֵן בְּרוּחָנִיּוּת הֵן בְּגַשְׁמִי, וְכָל אֶחָד מְבַקֵּשׁ רַחֲמִים, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא" (רבי נחמן מברסלב).

עד כאן ההקדמה, ועתה ברצוני לגשת לעומק הסיפור.

*

במשך החודשים האחרונים ניהלתי עשרות שיחות עם גורמים המעורבים בסיפור, משני צידי המתרס. השתדלתי שלא לשפוט לרעה אף אדם, ונזהרתי שלא לחרוץ דין בפזיזות. הדברים שכתבתי במשך הזמן הזה היו בדרך כלל מורכבים, כי הנושא מורכב מיסודו ודורש לדון בו בכובד ראש ולהיזהר מקיצוניות לכאן או לכאן.

במשך הזמן צפו ועלו אצלי הרבה שאלות, ואני רוצה לשתף אותם עמכם. אשמח לשמוע את תשובתכם, בצורה מכובדת (לא יתקבלו תגובות אלימות או פוגעניות). אך לא פחות מהתשובות שניתן להעלות, אני רואה חשיבות בעצם העלאת השאלות. אתם מוזמנים להעלות שאלות נוספות שעלו אצלכם, בצורה עניינית ולא שיפוטית.

מדוע? כי במאות הדיונים שהתקיימו ברשתות החברתיות סביב הפרשייה, חלק גדול מהשאלות הללו לא עלו כלל, ונהדפו בגסות. והיה אם מישהו בתום לב ניסה להעלותן, מהר מאוד היו מהסים אותו: "איך אתה לא מתבייש לשאול את השאלה הזאת, או בכלל לחשוב עליה?".

ובכן, מי שחושב שאסור לשאול שאלות, שידלג על הפוסט הזה, הוא לא מיועד לו. מי שמעדיף להאמין באמונה תמימה באדם כלשהו, בכל מילה שיוצאת מפיו, זוהי זכותו המלאה, ולא אליו דבריי מכוונים. דבריי נועדו עבור אלה שמעוניינים בבירור האמת והצדק באופן שכלי ומבוקר.

ואלו הן השאלות:

1. האם למשפחת בוירסקי היתה התנגדות רעיונית או מעשית כלפי הרב טאו, לפני שפרסמה נחמה את תלונתה על הפגיעה המינית מצדו?
2. איפה האמא של נחמה בסיפור? מהי עמדתה ביחס לתלונות של בתה?
3. למה התקשורת לא שואלת את שתי השאלות הקודמת? האם זה בגלל שהדבר עלול לפגום, בעיני הציבור, באמינות התלונה של נחמה כלפי הרב?
4. האם יוסף בוירסקי (האח המנהל את ההפגנות) החובש כיפה לראשו, הנו אכן דתי? מהו יחסו משכבר הימים לרב טאו, לפני ששמע מאחותו את סיפור הפגיעה?
5. כמה אחוזים ממעגל התומכות של נחמה הגיע "נקי" לסיפור, בלי טינה קדומה לרב טאו?
6. מי עומד מאחורי הדף 'תומכים בנחמה תאנה'? לכל גוף שפועל בעניינים רגישים כמו זה שלפנינו, יש שקיפות, בין אם זה משטרה, פורום תקנה, בית משפט או 'מגן'. כאן יש אנשים אנונימיים שחורצים דין. האם אין בכך בעיה של 'ארור מכה רעהו בסתר'?
7. מדוע הדף הנ"ל מוחק תגובות, באופן סדרתי? למה סותמים את הפה למי שמעז לשאול שאלה בצורה הכי עניינית שאפשר?
8. מדוע נחמה לא פנתה לפורום תקנה בתחילת הסיפור, פורום שנועד לטפל ברבנים שפגעו מינית בנשים? מדוע לא פנתה לבית דין רבני אחר, דתי או חרדי? האם לא היה די בכך שהפורום ידרוש מהרב טאו להשעות את עצמו מהעברת שיעורים? ואם בגלל שלא סמכה על כך שהדבר יבוצע, הייתה יכולה לפחות לנסות זאת למשך תקופת מבחן.
9. האם ראינו אי פעם נפגעת מינית שבחרה לפרסם את סיפורה באמצעות: יציאה לתקשורת, הקמת מטה להפגנות רחוב, ופרסום פוסטים ממומנים בפייסבוק, וכל זאת לפני שהגישה תלונה בפורום כלשהו, בפני בית דין או במשטרה? האם יש לכך תקדים? ואם לא –  מהי משמעות הדבר?
10. הרבה מתומכותיה של נחמה מתייחסות אליה בתור "שליחה ממרום" (ושלל ביטויים מיסטיים בסגנון זה), בתור מי שפותחת עידן חדש בנושא טיפול בנפגעות מיניות. בהנחה שנחמה מאוזנת וכשירה לחוות את דעתה האישית על הנושא, על פי ניסיונה האישי, האם פירושו של דבר שהיא בעלת כישורים וידע להוביל את המערכה החשובה והמאתגרת להצלת נפגעות מיניות? האם זה בסדר שהיא מינתה את עצמה למרכזת הפעילות מכאן ולהבא, ומזמינה נשים נפגעות לפנות אליה? או שמא צריך בעניינים רגישים ומורכבים כאלה, המשיקים לדיני נפשות, גוף מוסמך ואחראי שבו חברים פסיכולוגים ומטפלים, אישי ציבור ואנשי משפט – אנשי מקצוע?
11. למה משפחת בוירסקי לא פנתה למשפחת טאו בבקשה לשמוע את גרסתה או לעיין בארכיון המשפחתי, בשעה שעלה אצלם החשד שמדובר במשפחה נאצית?
12. אחרי כל ההישגים הציבוריים והתקשורתיים, הכתבות האוהדות והרבנים התומכים, בחרה פתאום משפחת בוירסקי להכפיש את הרב טאו בסיפור הנאצי. בכך הפסידה את רוב תומכיה, שמפקפקים כעת גם באמינות התלונה על הפגיעה המינית. בהנחה שמטרתה הראשית של נחמה הייתה להזהיר מפני אדם המסוכן לציבור, ולהציל נפגעות נוספות, מדוע היה כה בוער לצאת עם הסיפור המופרך על הנאצים, צעד שלכל הדעות תורם לרב טאו, ופוגע בצורה עקיפה במתלוננות הבאות?
13. למה כמעט אף אחד מהאנשים והנשים, הרבנים והרבניות, הסופרים ואנשי הרוח, שהביעו אמון מלא בתלונותיה של נחמה, לא ערך חשבון נפש, ולא הביע חרטה, לא פרסם הבהרה או הסתייגות, לאחר שהנ"ל הכפישה את הרב טאו בסיפור כה קשה ותלוש מהמציאות?
14. מדוע לפני חצי שנה החליטה נחמה לפרסם את תלונותיה נגד הרב בפומבי, במקום לברר את זה בפורום מתאים, וכך להציל נפגעות נוספות? מדוע הלכה להפגנות ולפייסבוק לפני שהגישה תלונה במשטרה?
15. אם התשובה לשאלה הקודמת היא כי היא השתדלה אמנם לטפל בדברים בפורום משפטי, ורק משלא הצליחה בכך יצאה לציבור – עולה שאלה אחרת: מדוע לא עשתה כך לגבי החשד שמשפחת טאו היא משפחה נאצית. מדוע מיהרה נחמה ויצאה לרשות הרבים עם הסיפור הזה (בלי להציג שום ראיה), מבלי לברר לפני כן את גירסת המשפחה, ומבלי להביא את הדבר לפני פורום דיסקרטי מתאים.
16. מהי הסבירות שילדה קטנה תגיד 'לא' למישהו שמנסה לפגוע בה מינית (ולטענתה הודה כי הוא פוגע סדרתית בנשים נוספות), ואף תגיד לו את המילים: 'זאת לא התורה', ותצליח להימנע מפגיעה? (אין השאלה אם "זה הגיוני", כי כל פגיעה הגיונית. אלא: מהי הסבירות).
17. האם סביר שבתור נפגעת שהגיעה לפרקה היא תבחר להתחתן דווקא עם תלמידו של הפוגע, מבין עשרות בחורים רווקים פוטנציאליים? האם מישהו חייב אותה להינשא לו? ואם כן, מדוע נחמה לא טוענת כי נישאה בכפיה?
18. סיפורו של הרב טאו מושווה שוב ושוב, על ידי נחמה וחברותיה, לסיפורם של עזרא שיינברג ורבנים אחרים שהתגלה קלונם. זאת למרות ההבדלים הברורים בין הפרשיות. למשל: (1) לעומת אותם רבנים שסרחו, שנודעו מראש בכך שהם מטפלים בנשים, הרב טאו לא נוהג לפגוש נשים ביחידות. (2) חלפה חצי שנה מאז התפוצצות הפרשיה, ורק מתלוננת אחת (נחמה) ניגשה למשטרה. אף תלונה נגדו לא הוכחה עד היום במשטרה כתלונת אמת.
19. למה אף רב לא הביע תמיכה בנחמה, חוץ מהרבנים סתיו ושרלו וחבריהם, שנודעו במחלוקתם האידיאולוגית החריפה (אצל חלקם גם פסים אישיים), נגד הרב טאו? מדוע כל עשרות הרבנים האחרים (בהם הרב יהושע שפירא, הרב שמואל אליהו ואחרים) בוחרים לשתוק, האם זה בגלל פחד מהרב טאו שיפגע בהם, או שמא בגלל שהם פשוט לא נוטים להאמין לתלונה?
20. איך זה שהחקירה נמשכת כל כך הרבה זמן, ואיננו יודעים אפילו על אדם אחד שהוזמן להעיד לטובת נחמה? מדוע בתקשורת אנו שומעים רק על עדים שהוזמנו הטוענים לחפותו של הרב, או אנשים שכלל אין להם מה לומר בנושא הספיציפי של נחמה מול הרב? מדוע תומכי נחמה פרסמו פוסט ממומן על כך שרב אחד, מתלמידי הרב טאו, הגיע למסור עדות בעד הרב (!) – האם אין להם מידע על מוסרי עדות לטובתם?! אגב, בידיעה אישית אני יודע שבין אלו שהוזמנו למסור עדות במשטרה ישנם אנשים כאלה שאין להם שום קשר לרב טאו, לנחמה תאנה, למשפחת בוירסקי, או לסיפור המדובר, ואף אינם בקיאים בו כלל. ועוד חזון למועד בהבהרת סעיף זה.
21. חדשות 13 עבדו במשך חודשים על כתבה העוסקת בנחמה ובמשפחתה (בלי שום קשר לרב טאו), ונמנעו מלפרסמה. בשלב מאוחר החליטו לקחת את הכתבה לכיוון חדש – תלונתה נגד הפגיעה המינית, כביכול, של הרב טאו. מדוע נגנזה הכתבה בגרסתה המקורית, והאם יש סמיכות או אף קשר בין הגניזה הנ"ל לבין החלטתה של נחמה לצאת עם הסיפור על הפגיעה?
22. מתי בדיוק החליטה לראשונה נחמה לצאת עם הסיפור על הפגיעה המינית, ומהם האירועים שקדמו לכך ופרצו את סכר השתיקה?
23. למה התקשורת לא מספרת שיש במשפחת בוירסקי היסטוריה ארוכה של תלונות הדדיות?
24. למה התקשורת מעלימה את העובדה שנחמה בעלת רקע נפשי מורכב, וסבלה מפגיעות (נוספות) מבני משפחתה?
25. למה התקשורת לא דאגה להציג את הצד של הגרוש, שמציג גירסה אחרת לכל הסיפור על נחמה והרב טאו?
26. למה התקשורת לא מספרת לנו על תלונות נוספות של האבא מר בוירסקי כלפי אישים שונים?
27. למה התקשורת הכללית, שפרסמה כתבות עסיסיות על התלונות נגד הרב טאו, לא מפרסמת את ההתפתחויות האחרונות, בעניין ההאשמה הנאצית?
28. מדוע שלושה עיתונים גדולים פרסמו בסופ"ש אחד תחקירים מקיפים על ישיבת הר המור וסכנותיה, ולכל אורך חצי השנה האחרונה לא פרסמו אף כתבה, ולו קצרה, על התככים, הגירושין והתלונות במשפחת בוירסקי?
29. מדוע בפוסט הראשון שפרסמה נחמה היא שמה תמונה של ישיבת הר המור, לצד תמונתו של הרב טאו? האם יש לה או למשפחתה משהו נגד ישיבה זו?
30. למה הפוסט שקדם לו, שבו תיארה דברים חמורים שלכאורה אמר לה הרב טאו, על מעלליו ופגיעותיו, ועל כך שהוא ידאג להרעיל אותה אם תגלה על כך, נמחק על ידה בתוך כמה שעות?
31. משפחת בוירסקי טענה שיש עוד שש מתלוננות. איפה הן, ולמה לא שמענו עליהן שום פרט כלשהו?
32. למה אף אחת משש המתלוננות הנוספות לא פנו לרב כלשהו, אך כן העזו לפנות לאנשים ונשים (ואנשי תקשורת?) שאין באחריותם לברר את הנושא? איך מדוע אין אף אדם שפגש בעצמו יותר משתי מתלוננות? האם יכול להיות שאין באמת שש מתלוננות, אלא שתיים? האם הסיפור על שש מתלוננות נועד לחזק את גירסתה של נחמה?
33. האם ראוי היה לקבל את טענתה של נחמה, ובכך לחרוץ את גורלו של הרב טאו, לפני ששמענו את גירסתו? האם זכותנו לקבוע כי שתיקתו היא כהודאה, או שעלינו לברר ולשמוע מפיו מדוע הוא שותק?
34. מפני מה מצווה עלינו להאמין לנחמה, ולקבל את דבריה בעיניים עצומות, וכל שאלה היא התרסה ופגיעה בכבודה, ומאידך אסור באיסור חמור להאמין לרב טאו, וכל מי שמבקש לשמור על כבודו וזכויותיו הבסיסיות הוא "חבר כת"?
35. "מאמינה לך" – האם נדרש מאתנו כציבור לבחור אם להאמין למתלוננת? האם מצינו במקורות התורניים התייחסות ל'אמונה' שכזאת? האם יכול להיות שיש כאן השתלטות של רוח זרה ליהדות – שבמקום להתעסק בביעור הנגע ובעשיית צדק ומשפט, כתביעת התורה והנביאים, אנחנו מתמקדים בדיון על הנרטיב, ודורשים מהחברה להביע "אמונה" סובייקטיבית בתלונה של אישה שאיננו מכירים אותה כלל, "אמונה" שבהכרח פוגעת בנילון השקוף מבחינתנו?
36. האם בכלל מותר לשאול שאלות על הסיפור של נחמה, ולא לקבל את הדברים כהלכה למשה מסיני?
37. האם מישהו ממעגל התומכות של נחמה שמע אי פעם את הגרסה המפורטת שלה, ועימת אותה מול נתונים כאלה ואחרים? האם מישהו יודע בכלל על מה היא מתלוננת?
38. האם הסיפור המופרך על הנאצים לא אמור לגרום לנו לפקפק גם בדיוקם של הסיפורים האחרים של נחמה? האם יכול להיות שהיא מערבת דמיון ומציאות ורוקחת מזה סיפור המנותק מהמציאות?
39. האם יכול להיות שנחמה לא זוכרת פגיעה מינית בילדותה, אלא שמישהו מבוגר סיפר לה על כך?
40. האם הנחת היסוד שנחמה היא הנפגעת והרב טאו הוא הפוגע, מדויקת? או שמא היא – שמעולם לא הוכיחה את טענותיה על הפגיעה המינית, והפריחה טענות שווא על כך שהוא נאצי, היא גם הפוגעת, ואילו הוא נפגע ממנה, בכך ששמו הוכתם לעד, וכבוד בני משפחתו המורחבת נרמס?
41. למה אף אחת מהתומכות של נחמה לא ניגשה אל הרב טאו וביקשה תשובות? למה אף אחד מאחיה לא אזר אומץ לגשת אליו ולדפוק על השולחן? מדובר ברב זמין מאוד, שגר בירושלים, וזה לא בעיה להגיע אליו.
42. למה אף אחד מכלי התקשורת שכתב על הפרשיה, לא ניגש אל הרב טאו, "הנאשם", כדי לקבל את גירסתו. ושוב, מדובר באדם שלא צריך לקבוע פגישה שבוע מראש כדי לדבר אתו. למרות מעמדו הוא זמין מאוד.
43. למה כלי התקשורת שכתבו כתבות ותחקירים על תלונתה של נחמה בוירסקי-תאנה כלפי הרב טאו, לא עשו גוגל להבין מיהי המתלוננת? (אגב – כך גם לגבי דורית, המתלוננת השנייה, שברשת מצוי מידע חשוב שבמקרה לא הוזכר בכתבות על סיפורה עם הרב טאו. זה נושא לפוסט אחר, אבל זו בדיוק אותה תופעה).
44. למה הרבנים שהביעו תמיכה בנחמה, לא חשבו להרים טלפון לרב טאו, או למישהו מטעמו, לפני שיצאו בהצהרות?
45. משפחת בוירסקי טוענת שקיבלה איומים, בעקבות תלונתה נגד הרב טאו. האם יש להם ראיות לאיומים אלו? מדוע לא הוצגו לציבור? האם יכול להיות שהאיומים הללו, במידה ואכן היו, כלל לא קשורים לסיפור הספציפי הזה אלא לסיפור אחר? האם האיומים הללו נבדקו אי פעם על ידי מישהו בעולם? האם זה בכלל 'איומים' או שפשוט אנשים מסוימים (לא הרב טאו עצמו) לא מעוניינים באופן אישי לקנות מצרכים בחנות של משפחת בוירסקי, בגלל שיקולים אישיים, וזו זכותם המלאה?
46. למפרע, אחרי שראינו שהדרך הפומבית לא הביאה הצלחה מרובה, לא היה כדאי לטפל בתלונה בצורה מקצועית, ולא באמצעות פוסטים והפגנות רחוב?
47. מה הולך לקרות עם סכום הכסף שגויס עבור נחמה, של 300,000 ₪? למה לא מעדכנים את הציבור בנוגע לתכניות? מדוע שאלות אלו נענות בתשובות מעורפלות?
48. כמה אחוזים מהתומכים שתרמו מכספם להוצאת המאבק המשפטי, שרואים את הכיוון הקיצוני אליו בחרו ללכת נחמה ואביה, מתחרטים כעת על תרומתם?

*

אלו הן השאלות שעלו אצלי במהלך החודשים האחרונים כצופה מן הצד, שאלות שעשויות לברר את האמת. הדרישה לברר את האמת, והרצון שהצדק יצא לאור, הם לא הכל. אני מאוד מקווה שהסיפור המשפחתי הכואב, והפרשיה הציבורית המטלטלת שבה אנו נמצאים, יסתיימו באופן כזה שהעולם שלנו יהיה טוב יותר, נקי יותר ומואר יותר משהיה בתחילה.

לו יהי".