קובי פרידחי (פסיכולוג בהתמחות תעסוקתית, דוקטורנט באוניברסיטת אריאל)
לצד סיפוק הצרכים הפיזיים סיפק הקב"ה לבני ישראל את הצרכים הפסיכולוגיים
בתחילת הפרשה בני ישראל יוצאים ממצרים, הולכים בעקבות הקב"ה ומשה למדבר, עוברים את ים סוף ושרים את שירת הים. במעבר חד המשך הפרשה מתאר לנו בעיקר בכי, תסכול ותלונות. קשה להאמין שזה אותו עם שלפני רגע יצא ממצרים בניסים גדולים.
ישנן תיאוריות רבות המדברות על מוטיבציה ומנסות להגדיר ולהסביר אותה. אחת התיאוריות העדכניות היא תיאוריית ההגדרה העצמית (SDT-self-determination theory), לפיה ניתן לחלק את המוטיבציה האנושית לשני סוגים: מוטיבציה נשלטת ומוטיבציה אוטונומית.
המוטיבציה הנשלטת מדברת על אדם המונע מגורמים חיצוניים כמו השכר שהוא מקבל, העונש שהוא יכול לחטוף או ברמה העמוקה יותר כמו רצון לקבל הערכה מהסביבה או להימנע מתחושת אשמה. המוטיבציה האוטונומית מדברת על אדם שמונע מערכים אישיים או ערכים חברתיים ותרבותיים. לדוגמה- כיבוד הורים. לעשות דבר מה מכיוון שכך נכון לעשות או מכיוון שכך כתוב בתורה, זו מוטיבציה אוטונומית, ואילו כיבוד הורים בשל הפחד מעונש זו מוטיבציה נשלטת.
המוטיבציה האוטונומית עמידה יותר ועשויה להימשך לאורך זמן אך את המוטיבציה הנשלטת קל יותר להטמיע- ע"י תגמול ועונש. איך בכל זאת גורמים לאדם לעבוד ממוטיבציה פנימית? התיאוריה מצאה שלושה צרכים פסיכולוגיים בסיסיים שאם אלו מסופקים לאדם, במקום העבודה למשל, הוא עשוי לפעול מתוך מוטיבציה אוטונומית.
- אוטונומיה- יש לי אפשרות להשפיע על המצב בו אני נמצא כעת.
- מסוגלות- אני יכול להתמודד עם האתגרים העומדים בפניי.
- שייכות- אני מרגיש קרבה וחיבור לאנשים או לארגון.
כשבני ישראל יוצאים ממצרים, חלקם עשו זאת ממוטיבציה נשלטת- 'המשפחה שלי יוצאת', מהפחד להישאר או מתוך רצון להיות עם הצד המנצח. מוטיבציה זו טובה כדי להניע במהירות עם שלם לצאת ממצרים. עם זאת, כדי ללכת 40 שנה במדבר אל הלא נודע, צריך ליצור אצל העם מוטיבציה אוטונומית. בשלב זה- תחושת השייכות החדשה רק מתחילה להתגבש והם עדיין עבדים ללא מסוגלות מתאימה לכניסה לארץ ובוודאי ללא תחושת אוטונומיה.
החוויות שהם עוברים בתחילת הדרך מספקות להם את שלושת הצרכים: על שפת הים הם מתחילים לקבל אוטונומיה- "מה תצעק אליי, דבר אל בני ישראל ויסעו". ברפידים, משה נדרש לכנס את זקני ישראל שמייצרים שייכות בין השבטים לבין ההנהגה. במלחמת עמלק, העם שהיה צופה מהצד נדרש להילחם ולהתפלל כדי לנצח, מקבלים כלים שמאפשרים להם להרגיש מסוגלות להמשך הדרך. כך, הקב"ה, לצד סיפוק הצרכים הפיזיים כמו מים, אוכל והגנה, מספק לבני ישראל את הצרכים הפסיכולוגיים שיביאו אותם למוטיבציה אוטונומית שתניע אותם לאורך זמן לקראת הפיכתם לעם.
(בשלח תשפ"ג)
