מה נשאר מהמנהיג?

אחרי שני פרקי הקדמה לתקופת השופטים, פרק ג' מציג לנו את השופטים הראשונים – עתניאל בן קנז, אהוד בן גרא ושמגר בן ענת. כשקראתי את הפרק החזקתי בראש את השאלה: מהו שופט? כפסיכולוג תעסוקתי אני פוגש טייטלים רבים של מקצועות, אבל כאשר בוחנים לעומק, ניתן לראות שלא תמיד הכותרת מסבירה לנו את כל מה שעלינו לדעת על העיסוק. אני יכול לראות למשל "מנהלי פרויקטים" רבים שכל אחד יסביר לך אחרת מה בעצם הוא עושה בתפקידו, וגם הארגונים עצמם מגדירים כל אחד אחרת מה התפקיד דורש.

לפי הנאמר בפרק, שופט הוא אדם הממונה ע"י הקב"ה בתגובה לזעקת ישראל. עם ישראל שרוי בחטא, נמכר לאחד הגויים מסביב, וכשהוא מתעורר בתשובה וקורא לה', הקב"ה ממנה להם שופט שיציל אותם. השופטים יכלו להיבחר מכל שבט, וניכר כי לכתחילה הם מנהיגים מקומיים שתפקידם להושיע את ישראל מהצרה שהגיעה עליהם.

עתניאל בן קנז מתאר: "וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ ה' וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל וַיֵּצֵא לַמִּלְחָמָה, וַיִּתֵּן ה' בְּיָדוֹ אֶת כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם מֶלֶךְ אֲרָם וַתָּעָז יָדוֹ עַל כּוּשַׁן רִשְׁעָתָיִם וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיָּמָת, עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז".

נראה מהדברים שלשופט יש שלוש תכונות: אחת – נחה עליו רוח ה', מה שיכול ללמד על מידותיו הטובות ועל קשר לקב"ה; שתיים – מסוגל לשפוט את ישראל: ללמד, לפסוק, להחזיר אותם לדרך הישר; תכונה שלישית – איש מלחמה שיכול לחלץ אותם מידי האויב.

אף ששלושת הסעיפים ודאי רלוונטיים לשופטים כולם, נראה שהמוקד בפסוקים הוא על הסעיף השלישי. על השופטים מסופר לעומק לא על העיסוק במשפט או בחינוך, גם לא מוזכרות נבואות אלא בעיקר הניצחונות צבאיים. בפרק מתואר שופט נבון ומתוחכם כאהוד בן גרא, שהצליח להרוג את בעורמה את עגלון מלך מואב, ולאחריו את שמגר בן ענת. שם אפילו תבונתו אינה מוזכרת אלא עוצמת ידו, שעזרה לו להכות שש מאות פלישתים במלמד הבקר.

אני חושב שזו לא טעות סופר ולא ניסיון להדגיש לנו רק את הסיפורים המעניינים, אלא להראות לנו כיצד העם ראה את שופטיו. עתניאל שפט 40 שנה, אהוד שפט 80 שנה, וברגע שהם הולכים לעולמם – העם חוזר לדרכו הרעה. כאשר העם מתפעל מכישרונו הצבאי של המנהיג ופחות לומד מתבונתו או ממידותיו, ברגע שהשופט נעלם – גם מורשתו מתבטלת. המיקוד במעשה הצבאי, ולא בתבונה ובמידות שהובילו אליו, גורם לתלות במנהיג שהוא בר חלוף להיעלם עם הסתלקותו. אמנם לספר קוראים "שופטים", אבל העם זוכר "לוחמים". כאשר זו ההתמקדות, לא ניתן לעבור תהליך רוחני משמעותי.