כשמסתכלים על ההלכה ואורח החיים היהודי במבט של מיקרו, הרבה דברים עשויים להיראות תמוהים: מה טעמה של הלכה זו, ומה פשרו של מנהג זה, למה עושים כך ולא אחרת. יש גם חלקים ביהדות שעלולים להיראות בעייתיים מבחינה מוסרית לעיניים בנות זמננו, למשל עניינים הנוגעים למעמד האישה, למבנה המשפחה, לזוגיות וכדומה. רבים חשים שאורח החיים החילוני ליברלי הוא המתוקן והמתקדם יותר, ואילו היהדות עמוסה במנהגים מיושנים ופרימיטיביים שאינם מתאימים לזמננו.
אלא שכל זה במבט של מיקרו. כאשר מסתכלים על התמונה הכוללת, במבט של מאקרו, הדברים נראים לגמרי אחרת.
נשאל את עצמנו שאלה פשוטה: איזה אורח חיים שמר על קיומו של עם ישראל כבר למעלה מ-3,300 שנה – ואיזו דרך קיימת רק כמה עשרות שנים, וכבר ממיטה כליה על העמים ההולכים בה?
הרעיון החילוני הליברלי נשמע יפה מאד על הנייר, ובאמת יש בו גם צדדים חיוביים. אבל די להסתכל על המתרחש כיום באירופה, ומתפשט גם למקומות אחרים בעולם, כמו ארצות הברית ויפן, כדי לראות לאן הוא מוביל: פירוק המשפחה ומיעוט הילודה עד לרמה של הכחדה עצמית מרצון. נדירים המקרים בהיסטוריה בהם עם בחר להפסיק להתקיים, אבל זה בדיוק מה שקורה באותן מדינות ליברליות. הדגש על החופש והאינדיבידואליזם, בשילוב המתירנות, מוביל לכך שעמים שלמים מפסיקים להתרבות וניצבים בפני הכחדה תוך כמה עשורים. את מקומם יתפסו המוני המהגרים מארצות האסלאם ואפריקה, שאותו ליברליזם, בשילוב תסביכים פסיכולוגיים ורגשות אשמה, מונע מהאירופאים להתנגד לכיבוש שלהם. את ימיהם האחרונים מעבירים עמי אירופה בלחימה פנאטית לא נגד הזרים המשתלטים עליהם, אלא נגד כל מי שמעז לומר משהו שלא מתיישב עם דעות הפרוגרס – למשל, שגברים הם גברים ונשים הם נשים. טירוף ורוח עוועים.
לפעמים נדרשות מאות שנים כדי שניתן יהיה לבחון את השפעתו ההיסטורית של רעיון, אבל בכל הנוגע לחילוניות, לא נדרשו יותר מכמה עשורים כדי לראות בבירור לאן היא מובילה. לעומת זאת, לדרך החיים היהודית, המיושנת והפרימיטיבית לכאורה – יש קבלות בנות אלפי שנים, והיא מובילה לשגשוג ופריחה גם בימינו. אז במקום להיתפס לפרטים הקטנים, כדאי לראות את התמונה הגדולה ולהיווכח מה הדרך הטובה. (ויחי תשפ)