הרב ד"ר משה רט (מכון עולמות)העולם מתחלק ליבשות ולימים. רובו מכוסה מים, ומיעוטו יבשה. בדומה לכך, הנפש האנושית מחולקת למודע וללא-מודע, רובה לא-מודע, ומיעוטה מודע. החלק המודע בנפש קטן יחסית, כמו קצה קרחון שרובו מתחת למים; כל השאר נמצא במעמקי הנפש, אליהם אנחנו צוללים מדי פעם בזמן החלום או במצבים אחרים, והם מהווים עבורנו מקום מסתורי ובלתי מוכר.
ההפרדה בין הים ליבשה מודגשת פעמים רבות בתנ"ך. הים מתואר כמין יצור רעבתני, המנסה ללא הרף להסתער על היבשה, ורק כוחו של ה' הוא המציב לו גבול ומונע ממנו לכבוש את העולם כולו. כאשר ביקש ה' למחות את עולמו, הוא הסיר את המגבלות ואיפשר למים להציף את כל העולם. רק לאחר שהארץ נטהרה מזוהמתה חזר הים לגבולותיו הקבועים. גם בימינו אנו עדים להרס שמתחולל כאשר מי הים פורצים מדי פעם את גבולם ועולים על היבשה.
בדומה לכך, קיים גבול המפריד בין המודע ללא-מודע בנפש האנושית. המודע הוא התחום המסודר, החוקי וההגיוני בו אנו מנהלים את חיינו האישיים והציבוריים. אולם תחום זה מושפע ללא הרף מהגלים העולים לעברו מתהומות הלא-מודע ומנסים להשפיע עליו. ר' ישראל סלנט הקדים את פרויד כאשר דיבר על "הכוחות הכהים" שבנפש, היצרים והדחפים המושכים בחוטיו של האדם מבלי שיהיה מודע להם ישירות. אלה הם "מעיינות תהום רבה", מקורות שחבויים עמוק מתחת מפני השטח, מחכים להזדמנות להתפרץ ולהציף את הכל. על האדם לעמוד על המשמר מפני השפעתם, שמא יחריבו את כל עולמו המסודר והבטוח.
בדורנו אנו נתונים למניפולציות רבות שמכוונות להשפיע על הלא-מודע שלנו. מדיה, פרסומות, מוזיקה, תקשורת, יצירות תרבות שונות – כולן מנסות לעקוף את חומות המודעות שלנו ולחדור ישירות אל הלא-מודע. מי שיודע את מבנה נפש האדם, יכול ללחוץ על הכפתורים המתאימים ולמשוך בחוטים הנכונים, וכך לעצב את הפרט והחברה כרצונו, מבלי שאנשים יקלטו בכלל שמתמרנים אותם. זה בדיוק מה שקרה בדור המבול, שנתן דרור ליצריו האפלים והניח להם להתפרץ ללא מעצורים ולערער את סדרי החברה. מבול המים שהציף את עולמם היה רק התגובה המתבקשת לכך.
אם אנחנו רוצים גבולות בטוחים בעולם, עלינו לשמור על גבולות בטוחים בתוכנו, ולא לתת למי התהום לשטוף את הכל. (נח תשע"ח)
