הרב אברהם רזניקוב (רב המרכז הרפואי איכילוב, תל אביב)
השימוש בסמים אינו חוקי בישראל. השימוש בסמים מתחת לגיל 18 מסוכן במיוחד ועלול להוביל לפגיעה בהתפתחות המוחית. יחס מדינות העולם לקנאביס שנוי במחלוקת ואינו יציב לאורך השנים הן מבחינה חוקית והן חברתית.
פרשת תרומה מציינת את רשימת החומרים למשכן. היא פותחת במילים, "וזאת התרומה אשר תיקחו מאיתם… בשמים לשמן המשחה ולקטורת הסמים…" (שמות כ"ה, ז'). בפרשת 'כי תשא' מפורטת רשימת הסמים "וַיֹּאמֶר ד' אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה… וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת רֹקַח מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ… וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק" (שם, ל', ל"ד). הקטורת מכילה לפחות ארבעה סוגים של סמים, נטף-שחלת-חלבנה-לבונה. אבל בתורה שבעל-פה, מלמדים שהיו בקטורת אחת עשרה סמים (כריתות ו' ע"א). ומנין שכך? בתלמוד מוסבר כי מקור המספר אחת עשרה בפסוק "קח לך סמים – תרי, נטף ושחלת וחלבנה – הא חמישה, וסמים אחריני חמישה – הא עשרה, ולבונה זכה- חד – הא חד סרי" (שם, ו' ע"ב). כלומר, המילה "סמים" הראשונה מכילה שניים (מיעוט רבים) והמילה "סמים" השנייה מכפילה את הסכום הקודם (2+3=5) ומוסיפים את הסממן האחרון כך שמגיעים למספר אחת עשרה.
מאמץ רב הושקע במהלך הדורות בניסיון לזהות את סממני הקטורת, אולם סימני השאלה לגבי רובם נותרו בעינם. בין מרכיביה נמצא החֶלְבְּנָה- הוא אחד מ־11 סממני הקטורת המוזכר במשנה. בניגוד לרוב סממני הקטורת האחרים שניחוחם ערב, הרי שהיא בעלת ריח חריף ובשעת שריפתה הדיפה ריח רע.
הסיבה מובאת בגמרא וציטט אותה רש"י בפירושו על התורה, "כל תענית שאין בה מפושעי ישראל אינה תענית, שהרי חלבנה ריחה רע, ומנאה הכתוב עם סממני הקטורת" (כריתות, ו' ע"ב, רש"י שמות, ל', ל"ד). מטרת הריח הרע הייתה לאחד את עם ישראל ושגם החוטאים הם חלק מהכלל.
הר"ן בדרשותיו כותב על התועלת לציבור "וכבר רמזו לנו ב'חלבנה' שהושמה עם סממי הקטורת…שאין לה שלמות זולתה, כי כן העניין בהצטרף עמנו בעבודתינו להשי"ת, החוטאים והפושעים שלא יפסידו עבודתנו, אבל תהיה בה יותר שלמה" (מאמר ראשון).
כשאנו מדברים על המספר 10, אנו אכן מדברים על קדושה. כי כל ההרכבים של ה-10 שייכים לעולם שלנו. אבל, מה קורה למי שהוא מחוץ לעשר האלה? מה קורה לאנשים שהם לא "משלנו"? כלומר, מה קורה עם המספר 11? בדרך כלל, אין רוצים להכניס בתוך הקבוצה שלנו מי שיפריע, מי שמוגדר כ"רע" בקריטריונים שלנו. הוא יגרום להרבה בעיות. אנו מעדיפים להשאיר אותו בחוץ. להלכה, השולחן ערוך הכניס את ה'חלבנה' לתוך המניין "עבריין שעבר על גזירת הציבור או שעבר עבירה, אם אל נידוהו, נמנה למניין עשרה" (או"ח, נ"ה, סעי' י"א). והוסיף המשנה ברורה: "אפילו עבירה שחייב עליה מיתה, והטעם דכתיב בעכן 'חטא ישראל', אע"פ שחטא, ישראל הוא, ובקדושתיה קאי" (סקמ"ז).
התברר, כי לסם השפעות פיסיולוגיות חיוביות והוא התגלה כמשכך כאבים, מסייע כטיפול מקדים בהרדמות, מונע בחילות והקאות בקרב חולי סרטן, מעורר תיאבון, מווסת לחץ דם ומרחיב כלי נשימה בקרב חולי אסטמה.
את הקנאביס ניתן לצרוך בדרכים שונות, מזון, כדורים, איוד ועישון. בכדי להתיר השימוש בקנאביס רפואי בדרך עישון בשבת, יש לבחון היטב את מצבו של החולה, ואם יש בייסוריו משום הכבדת החולי, שאז נראה להתיר, אף שעישון בשבת אסור מן התורה מטעם מלאכת מבעיר אש המתבצע בכל יניקה ויניקה.
בשנת תשל"ו פנה פרופ' שמעון גליק, רופא יר"ש ומנהל מחלקה פנימית בבית החולים סורוקה בבאר שבע, אל הרב שלמה זלמן אויערבך בשאלה האם מותר להרגיע את כאבי החולה, למרות העובדה שבכך עשויים לקצר את חייו של החולה? ענה הרב אויערבך בבהירות ש"צריכים שפיר להשקיט הכאבים, וד' ירחם" (עיין לב אברהם פר' ל"ב סעי' ה' עמ' 253). במקום אחר כתב הרב אויערבך שמכיוון שכל זריקה וזריקה בפני עצמה אינה מקצרת חיים, ורק צירוף של זריקות רבות עלול להביא לקיצור חיים, אין לאסור (מובא בספר נשמת אברהם סי' של"ט עמ' תפ"ד ס"ק ד' הערה א' 2 וכן מובא במאמר של הרב אביגדור נבנצאל אסיא ד' עמ' 262).
הרב משה פינשיין כתב בתשובה את הדברים הבאים: "...דודאי מסתבר ששני חולים מסוכנים במחלה אחת אבל האחד אין לו יסורין, והאחד יש לו יסורין, שבדרך הטבע מי שאין לו יסורין יחיה יותר מעט דהיסורין גדולים נמי מקצרין החיים…" (שו"ת אגרות משה חושן משפט ח"ב סימן ע"ג אות ט').
המשנה ברורה כתב: "…בדבר שיש חשש שע"י מניעת דבר זה יחלש ויכבד חליו מחללין עליו השבת…ולפי דברי המאירי…משמע שאם ע"י פעולת החילול הזה יתחזקו אבריו ג"כ אין למנוע דבר זה מאתו כיון שהוא חולה שיש בו סכנה" (או"ח סי שכ"ח, ביאור הלכה, בד"ה 'כל שרגילים').
גישתם ההלכתית של חשובי הפוסקים, שהקלת סבלו של חולה משייכת את החומרים הפעילים המסייעים לכך למשפחת התרופות. מחקרים הוכיחו כי ניתן לראות בקנאביס תרופה נרקוטית ולא סמים. למסקנה זו נוגעת הן לאופן הצריכה בשבת, והן על היחס למצוות התלויות בארץ. על כן נראה שבמידה והאפשרויות האחרות מלבד עישון אינן אפשריות, ניתן גם לעשן קנאביס בשבת (עיין תחומין כרך ל"ז, הרב אברהם רזניקוב).
(תרומה תשפ"ג)
