שני תהליכים מרתקים, מכוננים והפוכים לחלוטין זה מזה מתרחשים בעת האחרונה בעולם.
מצד אחד – הפך העולם להיות כפר גלובאלי אחד גדול, שלמתבונן מבחוץ או לגולש במחשב וברשתות החברתיות נראה כמו עולם של שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים. אירועים שמתרחשים בקצה אחד של כדור הארץ מגיעים תוך שניות אל מיליארדי מחשבים וטלפונים חכמים בקצה עולם. הבורסה נופלת בפאתי מזרח ותוך שעות נופלות כל הבורסות אחריה ברחבי מערב. השפה, הלבוש, האופנה, התרבות, המוזיקה, הספורט, האומנות וכן הלאה הפכו להיות במובנים רבים חסרי גבולות, אוניברסאליים, וסוככים בכנפיהם על מיליארדי בני אדם ברחבי העולם. כפר גלובאלי אחד גדול – שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים.
ומצד שני- בדיוק הפוך. מדינות וקבוצות דתיות, שבטיות, לאומיות ואתניות חשות שהן מאבדות את זהותן, את ייחודן, את תרבותן ואת מורשתן- ומתחילות להיאבק על עצמאותן . לפתע אנו עדים למלחמות עצמאות של כל מיני מסגרות לאומיות כאלו ואחרות כדוגמת קטלוניה, בסקים, או קבוצות אחרות באירופה וברחבי העולם, זרמים וקבוצות מוסלמיות שונות המנסות לשמר את מורשתן, וכן הלאה דוגמאות נוספות ורבות לרצון הזה לשמר את הייחודיות והזהות, ולא להיטמע ולהתבולל בכפר הגדול הזה שמטשטש גבולות, ומבולל זהויות ותרבויות.
מהבחינה הזו, העם היהודי מאז ומעולם הקפיד לשמור על זהותו. התכונה הזו של " הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב" אותה היטיב לתאר בלעם, הייתה לחלק מה D.N.A היהודי באשר הוא.
נוח נכנס לתיבה להימלט מגורל האנושות, אברהם העברי נשאר מעבר, במצרים לא שינו את שמם ולשונם, וכל הלאה לאורך כל הדורות, נאבק העם היהודי במגמה העולמית הזו של שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים.
על פניו, זה נשמע יפה ומפתה. סיסמא מושכת ונעימה של אחדות וביחד, מטריה גדולה שתחת כנפיה נכנסת האנושות כולה, תוך טישטוש הזהות והייחודית של כל אחד מחלקי השלם הזה.
רבים וטובים הלכו שבי אחרי הרעיון הזה- וכך במו ידיהם הביאו על עצמם את קיצם התרבותי, הרוחני והלאומי.
חסד עשה הקב"ה עם העולם כאשר פירק את האחדות המזויפת הזו – 'וַיֹּאמֶר ה' הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת. הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ. וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר', וחסד עשה הקב"ה עם עם ישראל שטבע בו את תכונת 'עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב'.
הדרך לאחדות לא עוברת דרך סיסמאות יפות שאחריתן טישטוש הזהות וההתבוללות התרבותית של כל אחד מחלקי השלם. הדרך לאחדות היא ביכולת לשמר את העבר, המורשת, המסורת, התרבות והזהות- ומתוך כך ליצור הרמוניה אנושית. כך בתזמורת- בה כל כלי יודע את מקומו , ייחודו צליליו ותפקידו- וביחד נוצרת ההרמוניה, כך גם האנושות – כל קבוצה ועם שיידעו לשמר את זהותם ולשרוד תרבותית- יצליחו להתאחד לבניית עולם חדש ומתוקן של אחרי המבול, ושל אחרי פירוק המגדל ופיזור אנשיו.
תלמוד ישראלי- הדף היומי לילדים ונוער
מַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין דַּף צ"א
אֲלֶכְּסַנְדֶּר מוֹקְדוֹן וגְּבִיהָא בֶּן פְּסִיסָא
לִפְנֵי יוֹתֵר מֵ-2300 שָׁנִים, בִּתְחִלַּת תְּקוּפַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשֵּׁנִי, קָם בְּמָקֵדוֹנְיָה מֶלֶךְ וּמַצְבִּיא אַדִּיר בְּשֵׁם אֲלֶכְּסַנְדֶּר שֶׁנּוֹדַע בַּכִּנּוּי 'אֲלֶכְּסַנְדֶּר מוֹקְדוֹן' אוֹ 'אֲלֶכְּסַנְדֶּר הַגָּדוֹל'. אֲלֶכְּסַנְדֶּר כָּבַשׁ בְּמִלְחֲמוֹתָיו חֲלָקִים נִרְחָבִים מִן הָעוֹלָם וְהֵקִים אִמְפֶּרְיָה אַדִּירָה.
הַתלמוד מְסַפֶּר כִּי פַּעַם טָעֲנוּ הַמִּצְרִים בִּפְנֵי אֲלֶכְּסַנְדֶּר שֶׁמַּגִּיעַ לָהֶם מֵעַם יִשְׂרָאֵל סְכוּם עָצוּם, כִּי כְּשֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם הֵם שָׁאֲלוּ מִשְּׁכֵנֵיהֶם כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב, וְמֵעוֹלָם לֹא הֶחֱזִירוּ אֶת הַכֵּלִים הַשְּׁאוּלִים.
טָעַן גְּבִיהָא בֶּן פְּסִיסָא: שַׁלְּמוּ תְּחִלָּה אַתֶּם אֶת שְׂכַר הָעֲבוֹדָה שֶׁל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמֶשֶׁךְ כָּל שְׁנוֹת שִׁעְבּוּד מִצְרַיִם… הַמִּצְרִים לֹא מָצְאוּ מַה לַּעֲנוֹת וּבָרְחוּ.