הרב יגאל גרוס
כאשר אדם ישן בלילה מסתלקת ממנו רוח הקדושה, ובמקומה שורה על האדם רוח טומאה
בפרשת השבוע כותבת התורה על רחיצת הכהנים במי הכיור, ובעקבות כך נעסוק השבוע בהלכות נטילת ידיים. נראה את המחלוקת מדוע תיקנו ליטול ידיים כל בוקר, מחלוקת שייתכן ומשפיעה על השאלה האם צריך ליטול ידיים כאשר ישנים במהלך היום, האם צריך ליטול ידיים כאשר לא ישנים בלילה, והאם צריך לברך על הנטילה לפני תפילת מנחה וערבית.
נטילת ידיים בבוקר
הגמרא במסכת ברכות (ס ע"ב), כותבת שכאשר אדם נוטל את ידיו כאשר הוא קם משנתו, עליו לברך 'על נטילת ידיים', ונחלקו המפרשים בטעם הנטילה:
א. הרא"ש (ברכות ט, כג) כתב, שתיקנו ליטול ידיים בבוקר היא משום נקיות – בשעת שנתו בלילה האדם נוגע במקומות המכוסים, וכדי לנקותם ולהכינם לתפילה יש ליטול ידיים. משום כך כתב שהיה מקום לברך על נקיות ידיים, אלא משום שכאשר נוטלים ידיים לאכילת לחם עושים זאת באמצעות נטלה ומברכים על 'נטילת ידיים', לא חילקו חכמים בנוסח הברכה.
ב. הרשב"א (א, קצא) חלק וכתב, שהטעם לנטילת ידיים הוא משום שבבוקר נעשים כבריה חדשה 'חדשים לבקרים רבה אמונתך', וצריכים להתקדש לפני הבורא כשם שהכהנים היו נוטלים ידיהם מהכיור בבוקר לפני עבודתם.
ג. הזוהר (וישב קפד ע"ב) הביא טעם שלישי נוסף, ולשיטתו הסיבה שיש ליטול ידיים בבוקר היא משום רוח הטומאה. כאשר אדם ישן בלילה מסתלקת ממנו רוח הקדושה, ובמקומה שורה על האדם רוח טומאה. כאשר האדם מתעורר בבוקר חוזרת רוח הקדושה, רוח הטומאה עוברת לשרות על הידיים, ולכן כדי לסלקה יש ליטול אותן.
השלכות
ייתכן שלמחלוקת בין הפוסקים והזוהר מדוע יש ליטול ידיים, מספר השלכות:
א. אדם שלא ישן: כאשר אדם לא ישן בלילה כתב הבית יוסף, שלדעת הזוהר והרא"ש אין צורך בנטילה. לדעת הרא"ש משום שלא נגע במקומות המטונפים, ולדעת הזוהר משום שרוח הטומאה שורה רק בשינה. בדעת הרשב"א לעומת זאת הסתפק הבית יוסף, וייתכן בגלל שבדרך כלל האדם נעשה כבריה חדשה בבוקר, לא חילקו חז"ל אם ישן או לא וכתבו שתמיד יש ליטול ידיים.
למעשה פסקו השולחן ערוך והרמ"א (שם, יג), שמספק יש ליטול ידיים בלי ברכה. ליטול ידיים בגלל דעת הרשב"א הסובר שיש ליטול, אך ללא ברכה בגלל הרא"ש והזוהר הסוברים שאין ליטול (ועיין בב"ח).
עם זאת, כאשר אדם לא ישן בלילה אך עושה צרכיו בבוקר, כתבו אחרונים רבים שגם לדעתם יש לברך בנטילה שלאחר היציאה מהשירותים, כיוון שבמקרה מעין זה וודאי שגם לדעת הרא"ש יש ליטול ידיים בברכה שהרי ידיו מלוכלכות, וכן המליץ המשנה ברורה (שם, ל) לעשות בחג שבועות כאשר ערים כל הלילה כדי לצאת ממחלוקת.
ב. אדם הישן ביום: מחלוקת נוספת הקשורה למחלוקת מדוע תיקנו ליטול ידיים, היא האם צריך ליטול ידיים כאשר ישנים ביום. לדעת הרשב"א וודאי שאין ליטול ידיים, שהרי רק בבקרים נעשים כבריה חדשה. לדעת הרא"ש, לעומת זאת, בפשטות יש ליטול ידיים לפני התפילה כיוון שידיו התלכלכו במהלך השינה, ובדעת הזוהר הסתפק הבית יוסף האם רוח הטומאה שורה בכל שינה, או דווקא בשינה בלילה.
משום כך, למעשה ובדומה למסקנת ההלכה בדין אדם שלא ישן בלילה, פסקו השולחן ערוך והרמ"א (שם, טו) שהישן ביום יותר מחצי שעה ייטול ידיים בלא ברכה. בלא ברכה כי לדעת הרשב"א וודאי אין ליטול ידיים, אך בכל זאת ליטול כי יש מקום לומר שלדעת הזוהר גם במקרה זה שורה רוח הטומאה.
ג. נטילה לפני תפילות מנחה וערבית: מחלוקת נוספת המושפעת ממחלוקת הפוסקים, היא האם צריך ליטול ידיים בברכה לפני תפילות מנחה וערבית. הגמרא במסכת ברכות (טו ע"א) כותבת שלפני התפילה צריך ליטול ידיים כדי להתכונן לתפילה (או לנקות אותם בעפר כאשר אין מים), ודנו הפוסקים האם יש ליטול אותן בברכה.
לדעת הרשב"א והזוהר, וודאי שאין ליטול בברכה. לדעת הרשב"א כיוון שרק בבוקר נעשים בריה חדשה, ולדעת הזוהר כי כל עוד האדם לא ישן לא שורה עליו רוח הטומאה. לעומת זאת, לדעת הרא"ש במקרה בו התלכלכו ידיו קודם התפילה בפשטות יש ליטול ידיים בברכה. אמנם גם במקרה זה בגלל ספק ברכות להקל, כתב הרמ"א (צב, ה) שיש ליטול ידיים בלא ברכה.
(כי תשא תשפ"ג)
