אבות ג', ט'
"רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא אוֹמֵר: כָּל שֶׁיִּרְאַת חֶטְאוֹ קוֹדֶמֶת לְחָכְמָתוֹ, חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת; וְכָל שֶׁחָכְמָתוֹ קוֹדֶמֶת לְיִרְאַת חֶטְאוֹ, אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת. הוּא הָיָה אוֹמֵר: כָּל שֶׁמַּעֲשָׂיו מְרֻבִּין מֵחָכְמָתוֹ, חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת; וְכָל שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו, אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת".
מהי יראת החטא המתוארת במשנה? ומהי החוכמה העומדת למולה? ומה עניין המעשים, לקיום החוכמה?
אדם ירא חטא, הוא זה החושש שמא טעות ומכשול ייפלו בידו. החכם, לעומתו – מדגים את היודע, זה שגיבש לעצמו תפישה ומודל שלם אודות המציאות, נתוניה ומהלכיה.
אומר, להבנתי, רבי חנינא בן דוסא, שהידע שישנו בידינו יבוא לידי ביטוי ממשי רק כאשר ניגש לחיים מתוך עמדה ואפשרות של אי ידיעה. ברגע בו נרפה מחוויית השליטה ואשליית ההבנה המוחלטת ונהיה מוכנים לפעול בעולם, כמות שאנחנו, נחושים להיטיבו ומלווים באפשרות של קיום טעות, נזק ואף חטא (בשוגג כמובן), אזי נממש את מידת החכמה.
טענה דומה, נאמרת בנוגע למעשים. מעשים קבועים ותכופים, שיתגבשו לאורח חיים, מהווים תנאי לקיום החכמה. אין בידיעה תועלת, אם אינה מחוברת למעשה במציאות הממשית. אדם אינו יודע דבר מה על בוריו, כל עוד לא התפלש בו, בהקשרו ה"ארצי" והיומיומי והתנסה באתגרים שהחיים מציבים בנוגע אליו.
אמירותיו של רבי חנינא בן דוסא מתיישבות עם עמדות פסיכולוגיות הומניסטיות, המזהות במטופל/בפונה את היודע ("החכם") ומכוונות אותו, באמצעות התערבות טיפולית אמפתית אך גם נחושה, לגלות את ידיעותיו ביחס לעצמו (נטיות, צרכים, ערכים ומשאלות) וגם לקחת אחריות מעשית על שיפור איכות חייו.
את מילותיו של רבי חנינא, ניתן לתרגם להבנתי לתביעה למנהיגות שכלית, רגשית ומעשית. עמדה מעין זו אינה מחסנת מפני הפחד לחטוא או להכשל, אולם אין היא מאפשרת לפחד זה להנהיג את מעשינו והיא אינה סובלנית כלפי ניהול חיים של הימנעות, המתרחשים מתוך עמדת תצפית "יודעת" ומוגנת, שאינה נפגשת עם אפשרות הכשלון והחטא.
בהתייחס ובשונה מן המשניות הקודמות אודות המפסיק ממשנתו (במקום המהלך ושונה) והשוכח אותה, משנתינו מתארת טיפוס שלישי: אדם שלא הפסיק ולא שכח את משנתו, אלא כולו ידיעה ובקיאות. הישג שכלי זה, שנרכש, מתוך עמל וסקרנות, על מנת שיתממש, חובה שיתלוו אליו דפיקות לב של ספק וחותם המעשה.
לתגובות: naomieini1@gmail.com
(ויקהל פקודי תשפ"ג)