משום היותנו בני אנוש, לא נוכל להבין את חשבונותיו של ה'

אבות ג', ד'

"רַבִּי חֲנִינָא בֶּן חֲכִינַאי אוֹמֵר: הַנֵּעוֹר בַּלַּיְלָה, וְהַמְּהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ יְחִידִי, וְהַמְּפַנֶּה לִבּוֹ לְבַטָּלָה, הֲרֵי זֶה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ".

רבי חנינא בן חכינאי היה תנא בדור השלישי והרביעי, אחד מעשרת הרוגי מלכות ומתלמידי רבי עקיבא. במדרש מסופר כי ישב כל חייו בתענית, מילדות ועד זקנה, וחי חיי קדושה (אוצר המדרשים).

התנהגות אנושית מתריסה מתאר רבי חנינא במשנה שלפנינו: התרסה כנגד הגוף, הטבע והשכל הישר, ולכאורה, אף כלפי בורא עולם.

"הַנֵּעוֹר בַּלַּיְלָה" – לילה הנו זמן השינה. הנֵּעוֹר, מתכחש לַ"עיתים" ("המעריב יום ומביא לילה"…), כופר בשעון הטבע ובצו השעה ונמנע מלהרפות, ולו מעט ולזמן קצוב, מן הצורך בשליטה. הפנמת הלילה והשינה, משמעם אפשרות של שהייה בחוויית עלטה ואי ידיעה, תוך הרכנת ראש וענווה, בפני עוצמת הבריאה ונִשְֹגבותהּ.

"הַמְּהַלֵּךְ…ְ יְחִידִי" – זהו האדם הבוחר שלא להבין את מורכבותה ורזיה של הדרך/החיים ואת הגילוי והסכנה הטמונים בה. הבנה עמוקה של הליכה בדרך, כרוכה גם בהפנמת הצורך לחלוק אותה עם הזולת ולא להלך יחידי לכל אורכה. הליכה בַּדֶּרֶךְ – כניסה לתהליך של צמיחה והתפתחות, שלעולם מעָרֶבֶת מערכות יחסים וקשרי קבלה ונתינה, אמון וסליחה. הליכה בשניים או יותר מחזקת גם את החבורה ומגינה עליה מפני סכנה ואיום חיצוני ומקדמת גיבוש של עקרונות מוסריים – התנהגותיים, להם יישמעו ההולכים.

ה"מְּפַנֶּה לִבּוֹ לְבַטָּלָה" – כאן מדובר, להבנתי, בהקדשה מכוונת של זמן, לעיסוק שהוא חסר רושם וממשוּת (בדומה, לעיתים, לתחושה לאחר צפייה בטלוויזיה או בעת שיטוט במדיה החברתית). פירוש אפשרי אחר: "מְּפַנֶּה לִבּוֹ" – מי שהוא מתאמץ לפנות, לזרוק ולהפטר מכל מחויבות רגשית (לב = רגש), ומפגין אדישות, אטימוּת ומרחק כלפי סביבתו. כאילו אינו יודע, כי ניסיון זה סופו לשווא – לבטלה…

"…הַנֵּעוֹר בַּלַּיְלָה, וְהַמְּהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ יְחִידִי, וְהַמְּפַנֶּה לִבּוֹ לְבַטָּלָה…": שלוש התנהגויות מתריסות אלה כלפי ארץ ושמים, בהן אנו נוקטים כדרך שבשגרה, מסוכנות לקיומנו – "הֲרֵי זֶה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ", באשר הן חוטאות למימוש מהותנו כבני אנוש: נבראים, חושבים, מרגישים, ערבים זה לזה ומחויבים לחיים בעלי משמעוּת.

סופו המצמרר של רבי חנינא בן חכינאי, העומד בניגוד חריף לצדיקותו, מלמד אותנו שיעור חשוב נוסף: משום היותנו בני אנוש, לא נוכל להבין את חשבונותיו של ה'.

לתגובות: naomieini1@gmail.com

(ויחי תשפ"ג)