הרב אבינדב אבוקרט (רב קהילת אברהם יגל, גבעת שמואל)איננו מוצאים תיאורים ארוכים בתורה אודות מאורעותיו של יוסף הצדיק בכלא, שנים עשר שנים בהם 'עִנּוּ בַכֶּבֶל רגליו רַגְלוֹ בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשֽׁוֹ' [תהלים קה יח] מתוארות בתורה בפסוקים קצרים. מסקרנת במיוחד השנה שבה שהה יוסף יחד עם שר המשקים ושר האופים. המפגש בין שועי עולם שירדו ממדרגתם לעבד העברי הוא אחד מהמפגשים המנוגדים והקיצוניים ביותר שזימנה ההשגחה העליונה.
בדבריו של בעל 'משך חכמה' אנו מוצאים הסבר מקורי ומרתק למתרחש באותם ימים. ר' מאיר שמחה מבאר בפירושו [משך חכמה בראשית מא ג] ש'ההנהגה העליונה אשר סבבה בהשגחה אשר יהיה אצל שר הטבחים', עשתה זאת על מנת שיוסף 'ילמד דרכי המלכות למען יוכל להיות שר ושליט במדינה כזו אשר היתה מושלת בכיפה וברום מעלת החכמה והשכלה'. למעשה, יוסף 'ישב עם סריסים אשר למלך, המשקה והאופה, והיה משרת לפניהם וקיבל מהם נימוסי וטכסיסי מלכות מצרים והנהגתה'.
נמצא אם כן, ששרי פרעה לא שימשו רק אמצעי לגאולת יוסף מהכלא ולהעלותו לכס המלוכה באירוע יוצא דופן. הם היו המכשירים והמכינים של יוסף להתכונן לתפקיד החשוב של משנה למלך מצרים. משום כך, רק לאחר שנה שלמה שבה ספג יוסף מסיפורי השניים פעלה ההשגחה שיצאו מן הכלא. 'דמן השמים היה שיהיה ימים עם שר המשקים והאופים, ללמוד טכסיסי מלכות וכל חללה של רשות אשר ראוי לשליט לידע. ולכן חלמו רק שלושה ימים קודם צאתם, שאם חלמו קודם, אז שר האופים קצף עליו, ולא היה מלמדו מסתרי המלוכה ומנהגיה' [משך חכמה בראשית מ יג]. דברים מעין אלו אנו מוצאים בהסברם של רבותינו אודות מהלך חייו של משה רבינו שלא צמח למנהיג מקרב עמו אלא שהה שנים ארוכות בבית פרעה המלך ויתרו היועץ המלכותי. דווקא הריחוק הקיצוני מחייהם של אחיו העבדים הוא זה שהכשיר את משה להפוך למנהיג בעל שיעור קומה. כך למשל אנו מוצאים בדברי ר' אברהם אבן עזרא [הפירוש הארוך שמות ב ג]- 'אולי סבב ה' זה שיגדל משה בבית המלכות להיות נפשו על מדרגה העליונה בדרך הלימוד והרגילות, ולא תהיה שפלה ורגילה להיות בבית עבדים'.
שמא לימוד גינוניי המלכות וסדרי המלוכה בצורה מוכשרת כל כך, הם אלו שהביאו את יוסף להתנהל במכובדות שלווה ברגע צאתו מן הכלא. שהרי עבד רגיל שהיה מובל אל בית המלך היה נתקף בפאניקה ובהתרגשות בלתי נשלטת, אבל יוסף הצדיק הבין להיכן מוליכים אותו והתכונן לכך כיאות. 'משרתי החצר ביקשו להריץ אותו אל המלך. הן היה עליהם להרגיע את המלך, והוא היה רק עבד ואסיר נקלה. אך הוא לא נבהל לבוא; אלא גילח תחלה, וחילף שמלותיו. הוא גם לא מהר אלא "בא" אל פרעה. הוא במלוא הכרת אישיותו ושליחותו,.., במבטו החודר הוא תפס את המיוחד שבכל דבר, בכל אישיות ובכל יחס, וכן בכל מצב' [רש"ר הירש בראשית מא יד].
דברים אלו מלמדים אותנו עד כמה מכוונים קורות חייו של יוסף הצדיק, וכל אדם מישראל, באירועים המשמעותיים אבל גם במעשים הקטנים והזמניים. כל צער וכל צמצום משפיעים על הלך הרוח של האדם באופן נסתר ומפליא. 'כי מי מילל זה אשר הצער של יוסף יהא לתכלית נרצה כזה, שידור במצרים ויהי לשליט, ויפרסם דעות צודקות, וכל הארץ יהיו כפופים לו' [משך חכמה בראשית מו ד]. (מקץ תשע"ח)
