הרב יגאל גרוס
על פי סקר שנערך, כשני שליש מהאוכלוסייה שותים בליל הסדר מיץ ענבים, ורק שליש שותים יין. בעקבות כך נעסוק בשאלה האם אמנם אפשר לצאת ידי חובת ארבע הכוסות במיץ ענבים, או שחובה לשתות יין. כדי לענות על שאלה זו, ראשית יש לפתוח בשאלה, האם ניתן לקדש על מיץ ענבים?
מיץ ענבים בקידוש
האם ניתן לקדש על מיץ ענבים? לכאורה מהגמרא במסכת בבא בתרא (צז ע"ב) משמע שלא. הגמרא כותבת שאפשר לצאת ידי חובת קידוש כאשר סוחטים אשכול ענבים, ומיד מקדשים עליו. לעומת זאת 'ביין קוסס', פוסקת הגמרא, שאי אפשר לצאת ידי חובה, וכך נפסק בשולחן ערוך (רעב, ב).
מה ההבדל בין היינות? הרשב"ם (ד"ה יין) מסביר, שאמנם גם ביין קוסס וגם באשכול ענבים שנסחט אין עדיין אלכוהול, אבל היין הקוסס עובר תהליך כימי שמונע ממנו אפשרות לתסוס וליצור אלכוהול בעתיד. לעומת זאת, אם ישהו אשכול ענבים, בתוך חבית, הוא יתסוס, ורק בגלל ששותים אותו מיד הוא לא מספיק לעבור את תהליך התסיסה, ולכן אפשר לקדש עליו.
בפשטות, דינו של יין קוסס זהה למיץ ענבים, שהרי כאשר מייצרים יין, לוקחים ענבים ומשהים אותם בחבית או בכלי אחר עד שנוצרת תסיסה הנגרמת מהתפרקות הסוכר שבענבים, והופכת בתהליך כימי לאלכוהול. במיץ ענבים, לעומת זאת, מבשלים את היין עוד לפני שהוא עובר את תהליך התסיסה, וכך מונעים מהסוכר להפוך לאלכוהול, והמשקה נשאר מתוק ולא אלכוהולי.
מחלוקת האחרונים
למעשה נחלקו האחרונים האם אכן ניתן ללמוד מדין היין הקוסס למיץ ענבים, מחלוקת שמושפעת מהשאלה מתי היו מעבירים ליין הקוסס תהליך כימי המונע ממנו לייצר אלכוהול, לפני שגמרו את תהליך ייצור היין או אחריו:
א. הגרש"ז אויערבך (מנחת שלמה א, ד), הרב וואזנר (שבט הלוי ט, נח), הרב עובדיה (יחווה דעת ב, לה) ופוסקים נוספים טענו, שליין הקוסס העבירו תהליך כימי לפני שגמרו לייצר את היין, לכן ברכתו שהכל ואי אפשר לקדש עליו, כיוון שמתחילתו הוא לא היה ראוי להיות משקה משכר.
מיץ ענבים, לעומת זאת, עובר תהליך שמונע ממנו לתסוס רק בסוף תהליך הייצור, ויש זמן בו הוא ראוי להיות משקה אלכוהולי. משום כך דינו דומה לסוחט אשכול ענבים, ברכתו תהיה בורא פרי הגפן, ויהיה אפשר לקדש עליו.
ב. לעומת זאת בשם הרב אלישיב (שבות יצחק, יא) מובא, שליין קוסס העבירו תהליך שמונע ממנו לתסוס אחרי שהוא גמר את תהליך הייצור. משום כך, גם מיץ הענבים שעובר תהליך של בישול המונע ממנו לתסוס אחרי סיום תהליך הייצור, ברכתו שהכל, ויהיה אסור לקדש עליו.
כך נוקטים גם חלק מהתימנים בעקבות הרמב"ם (שבת כט, יד), הסובר שאין לקדש על יין מבושל (כיוון שהוא לא ראוי לניסוך על גבי המזבח).
מיץ ענבים בארבע כוסות
לכאורה, כשם שלדעת רוב הפוסקים אפשר להשתמש במיץ ענבים לקידוש, כך יהיה אפשר להשתמש במיץ ענבים לשתיית ארבע הכוסות. אלא, שייתכן שבשתיית ארבע הכוסות יש להתחשב בשיקול נוסף:
א. הגמרא במסכת פסחים (קט ע"ב) כותבת, שמסבים בליל הסדר כדי להראות שאנחנו בני חורין. פעולה נוספת שעושים כדי להפגין את החירות היא שתיית יין. משום כך מובא בשם הרב משה פיינשטיין (הגדת קול דודי סי' ג), שכיוון שמטרת השתייה בליל הסדר היא להראות חירות – רק שתיית יין המכיל אלכוהול, יש בה דרך חירות.
כמו כן, הגמרא במסכת פסחים כותבת שהשותה ארבע כוסות בבת אחת, למרות שלא יצא ידי חובת שתיית ארבע כוסות, יצא ידי חובת שתיית יין. ולמה הכוונה "שתיית יין"? התוספות (ד"ה יין) ביארו, שבתוך מצוות שתיית ארבע כוסות כלולה החובה לשמוח ביום טוב. משום כך כתב הרב פרנק (מקראי קודש ב, לה), שמקיימים מצוות השמחה ביום טוב רק כאשר שותים יין משכר.
ב. החזון איש והגרי"ז (בתשובות והנהגות ב, רמג) חלוקים על הרב פיינשטיין והרב פרנק וטענו, שאפשר לצאת ידי חובה לכתחילה גם במיץ ענבים, כיוון שצריך יין שערב לשותה. לכן כפי שכתב הרב שטרנבוך (שם), נראה שלכתחילה עדיף לקחת יין כדי לצאת ידי חובה לכל הדעות (או לערבב יין ומיץ ענבים), אך אם קשה לשתות יין, ניתן לשתות מיץ ענבים.
(צו תשפ"ג)
