אבי רט (מנהל חינוכי ועורך התלמוד הישראלי [מדיסון])חלק גדול מההבדל המהותי היסודי והעמוק כל כך בין יעקב לעשו מצאו חז"ל במילה אחת, האומרת הכל, ושעושה את כל המבדיל והשונה ביניהם. מילה אחת- שהיא עולם ומלואו. מילה שהיא לכאורה מילה של נימוסים והליכות, אבל חז"ל ראו בה הרבה מעל ומעבר לעוד מילת נימוסים מקרית.
'נָא'.
כאשר יעקב מגיע ליצחק אביו עם האוכל הוא אומר לו- 'קוּם נָא שְׁבָה וְאָכְלָה מִצֵּידִי…', וכאשר עשו מגיע ליצחק אביו עם האוכל הוא אומר לו – ' וַיֹּאמֶר לְאָבִיו יָקֻם אָבִי וְיֹאכַל מִצֵּיד בְּנוֹ..'. כמעט אותו דבר, רק עם מילה אחת שמופיעה אצל יעקב ולא מופיעה אצל עשו- 'נָא'. מילה אחת שהיא עולם ומלואו.
על המילה הזו אומר ה'כלי יקר'- "יעקב דבר בלשון תחנונים קוּם נָא שְׁבָה , אין נא אלא בקשה, ועוד אמר לו לישב ולאכול דבר אתו בלשון נוכח, אבל עשו לא אמר לו לקום מן המקום אשר הוא עומד שם ולישב במקום המוכן לאכילה, ולא הזכיר לשון נא, ודבר בלשון נסתר מרוב רום לבבו".
מדרש רבה, לקח את הבדלי הדיבור הללו בין יעקב לעשו למקום נוסף של סגירת מעגל היסטורית בין הקב"ה ליעקב ועשו:" אָמַר לוֹ הַקָּב"ה לְיַעֲקֹב אַתָּה אָמַרְתָּ 'קוּם נָא שְׁבָה', חַיֶּיךָ בּוֹ בַּלָּשׁוֹן אֲנִי פּוֹרֵעַ לְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: 'קוּמָה ה' וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ'. וְיֵשׁ נִסְפֶּה בְּלֹא מִשְׁפָּט [משלי], זֶה עֵשָׂו, אָמַר הַקָּב"ה לְעֵשָׂו, אַתָּה אָמַרְתָּ (בראשית]: 'יָקֻם אָבִי', גַּדָּא דַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים דְּאַתְּ קָאֵים, חַיֶּיךָ בּוֹ אַף אֲנִי בּוֹ בַּלָּשׁוֹן אֲנִי פּוֹרֵעַ לְךָ (תהלים]: יָקוּם אֱ-לֹהִים יָפוּצוּ אוֹיְבָיו'".
הרעיון מאחורי ההתייחסות של חז"ל למילה הזו הוא, שלפעמים, בבואך לבחון אדם ולאפיין אישיות כזו או אחרת, אין צורך במבחני אישיות מעמיקים, במבדקים פסיכומטריים או באיבחון פסיכולוגי. לפעמים כל ההבדל מסתכם ובא לידי ביטוי במילה אחת שמבטאת מערכת שלימה של ערכים ושל דרך הסתכלות והתייחסות אל העולם.
החיים זה לא 'הכל דיבורים'. לכל מילה יש כוח ולכל מילה יש משמעות והיא ביטוי למשהו עמוק יותר. מתוך המבט הבוחן והחודר, ומתוך ההקשבה הרגישה הזו, הגיע הכלי יקר למסקנה כי עשו דיבר אל אביו ממקום של התנשאות ו'מרום לבבו'. בגלל המילה האחת הזו- הקב"ה יבוא חשבון עם זרעו של עשו.
הביטוי הנפוץ 'אלוקים נמצא בפרטים הקטנים', מקבל משמעות רלוונטית כאשר מגלים שאלוקים נמצא במילה אחת קטנה.
נקודת המבט והמוצא לעולם של יעקב, אבי האומה, היא תמימות וענווה, ולכן גם בסיטואציה הלא נעימה הזו אליה הוא נקלע בציוויה של אמו, כאשר ידיו שעירות כידי עשו, גם בסערת הרגשות הזו הוא לא שוכח את היסוד והבסיס ביחס לאביו, יסוד שמתמצא במילה אחת- 'נָא'- 'קוּם נָא שְׁבָה'.
כאשר עשו מגיע מהשדה וגם הוא בסערת רגשות, הוא בא ממקום של כוחניות, יצריות, חוסר רגישות, רוב לבב וגאווה- ומתוך כך הוא אומר- 'יָקֻם אָבִי', ושוכח מילה אחת של שתי אותיות- 'נָא'.
מילה אחת שתוצאותיה לדורות הן: "וְיִתֶּן לְךָ הָ-אֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירשׁ. יַעַבְדוּךָ עַמִּים וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ לְאֻמִּים הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ אֹרֲרֶיךָ אָרוּר וּמְבָרֲכֶיךָ בָּרוּךְ". (תולדות תשע"ח)
