שמעתם על העסקה פוגענית?

שוק העבודה במדינה יהודית חייב להתנהל בדרך אנושית, המונעת עצמה מפעילות פוגענית כלפי מי שנתון למרות

העסקה פוגענית היא מונח שאנו חייבים להיעשות מודעים לו יותר ויותר. אנו למדים בפרשת השבוע שלנו כי כאשר מדובר בעבד עברי – שהוא למעשה שכיר לטווח מסוים – העסקה פוגענית שלו היא איסור תורה של ממש. התורה אוסרת בפרשתנו לתבוע מעבד עברי שני תחומים. ראשון בהם הוא האיסור לעבוד בו "עבודת עבד", או מה שנאמר בהמשך "לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ, וְיָרֵאתָ מֵאֱ-לֹהֶיךָ". בשעה שאנו קוראים פסוק זה אנו רואים לנגד עינינו את העבדים בשדות הכותנה של מדינות דרום ארצות הברית, ואת האדון המכה בהם במגלב באכזריות. ברם, התורה שבעל-פה לימדה אותנו כי "עבודת פרך" עלולה להתרחש בתחום אחר לחלוטין.

הרמב"ם מדגים זאת כך: "ואיזו היא עבודת פרך? זו עבודה שאין לה קצבה, ועבודה שאינו צריך לה, אלא תהיה מחשבתו להעבידו בלבד שלא יבטל. מכאן אמרו חכמים שלא יאמר לו עדור תחת הגפנים עד שאבוא שהרי לא נתן לו קצבה, אלא יאמר לו עדור עד שעה פלונית או עד מקום פלוני, וכן לא יאמר לו חפור מקום זה והוא אינו צריך לו ואפילו להחם לו כוס של חמין או להצן ואינו צריך לו אסור…" (הלכות עבדים א, ו). אלו הגדרות מופלאות: להעביד אדם בעבודות ללא תועלת, או בעבודות שאין הוא יודע מתי תסיימנה – אסור, בשל העובדה שמדובר בעבודת פרך! לא זו בלבד, אלא שהתורה אוסרת גם להעסיק עבד עברי בעבודות מבזות: "כל עבד עברי אסור לישראל שקנהו להעבידו בדברים בוזים שהם מיוחדים לעשות העבדים, כגון שיוליך אחריו כליו לבית המרחץ או יחלוץ לו מנעליו, שנאמר 'לא תעבוד בו עבודת עבד'  – אינו נוהג בו אלא כשכיר שנאמר 'כשכיר כתושב יהיה עמך…'" (שם ז).

גם כאשר מדובר בעבד כנעני צריך אדם לנהוג בדרכה של תורה, מחוץ לגבול ההלכות: "מותר לעבוד בעבד כנעני בפרך, ואף על פי שהדין כך מדת חסידות ודרכי חכמה שיהיה אדם רחמן ורודף צדק, ולא יכביד עולו על עבדו, ולא יצר לו, ויאכילהו וישקהו מכל מאכל ומכל משתה. חכמים הראשונים היו נותנין לעבד מכל תבשיל ותבשיל שהיו אוכלין, ומקדימין מזון הבהמות והעבדים לסעודת עצמן, הרי הוא אומר כעיני עבדים אל יד אדוניהם כעיני שפחה אל יד גבירתה, וכן לא יבזהו ביד ולא בדברים –  לעבדות מסרן הכתוב לא לבושה, ולא ירבה עליו צעקה וכעס אלא ידבר עמו בנחת וישמע טענותיו…" (שם ט, ח).

מותר להעסיק בן חורין בעבודות אלה, כיוון שהדבר נעשה מרצונו. אולם התעמרות וניצול, תביעות ללא גבול, יחס פוגעני, זלזול ובוז – כאשר מעבידים נוהגים בדרך זו הם פועלים הן בניגוד למצוות התורה, והן בניגוד לדמותו המוסרית של האדם. שוק העבודה במדינה יהודית חייב להתנהל בדרך אנושית, המונעת עצמה מפעילות פוגענית כלפי מי שנתון למרות, ודיני עבד עברי חייבים להיות מצפן לכל המבקש ללכת בדרכה של תורה ובדרכה של מוסריות אתית יסודית.

(בהר בחוקותי תשפ"ג)