הרב ד"ר עידו פכטר (נאמני תורה ועבודה והפורום לשיח יהודי עכשווי. מייסד תנועת תכלת – יהדות של השראה)
תפקיד רב הקהילה הוא אולי התפקיד הרבני עם התמהיל הכי מורכב של תכונות ויכולות
דיברנו ברשימות הקודמות על התמהיל המורכב שנמצא בתפקיד הרבני. בהיבט הממסדי אפשר לראות שבאמת לא ברור האם רב הוא משרת ציבור (תפקיד פקידותי) או נבחר ציבור (תפקיד ייצוגי). האם הוא רק ספק שירותים או שמא הוא גם בעל סטטוס מנהיגותי? לטענתי, בגלל שיש בלבול בנושא, התפקיד הרבני לא ממלא את ייעודו. אנשים נבחרים לתפקידים לא נכונים, וכך נפגעים גם שירותי הדת וגם המעמד הרבני כולו.
אבל לפני שניגע במערך הרבני הממסדי, אני מבקש להצביע על מורכבות נוספות הנוגעת לרבני הקהילות. אני עצמי שימשתי בתפקיד רב קהילה בנתניה במשך שנים לא מעטות ונחשפתי למורכבות הגדולה של התפקיד בעקבות שאלה שנשאלתי פעם על ידי חבר מהשירות הציבורי. הוא שאל אותי האם יש חיסיון על מידע שאנשי הקהילה משתפים אותי מחייהם. אם מישהו מספר לי על מעשה עוול שעשה – האם עלי לדווח על כך לגורם שלישי?
לא ידעתי את התשובה (אינני מכיר בחוק התייחסות לכך; אשמח לקבל תגובות בנושא), אבל עצם השאלה הביאה אותי לחשוב על תחום התעסוקה שלי. מה תפקידו של רב (וכיום גם רבנית) הקהילה?
במודעות רבות שמפרסמים מקומות שמחפשים רב, הסעיף הראשון בדרישות התפקיד הוא פסיקת הלכה לציבור. אבל כמדומני, שהמציאות ברוב המוחלט של הקהילות הפוכה מכך; לא רק שפסיקת ההלכה היא לא עיסוקו המרכזי של הרב בקהילה אלא מבחינת הזמן היא אולי בין האחרונים שבעיסוקיו. כיום, מגמה זו מתעצמת במיוחד נוכח הרשתות החברתיות, שבהן ניתן למצוא בקלות תשובות הלכתיות כמעט לכל שאלה.
אז במה עוסק רב הקהילה? אני יכול להעיד על עצמי, שרוב מוחלט של הזמן השקעתי בשיחות עם אנשים. היו יכולות להיות שיחות אלה אקראיות או מתוכננות, אישיות או קבוצתיות, דרך הטלפון או פנים אל פנים. תוכנן היה יכול להיות בדברי תורה או שיחת חולין. בכל מקרה, ההנהגה הרבנית שלי באה בעיקר לידי ביטוי לא בשיעורים ולא בדרשות (למרות שהיו כאלה המון), לא בתפילות ולא בישיבות הוועד, אלא בשיחות עם חברי הקהילה. במקום הזה נוצר הקשר המיוחד והיתה הפריה הדדית. אני השפעתי עליהם והם השפיעו עליי.
אבל מה נדרש מרב קהילה כדי שיצליח בתפקיד הזה? ידע הלכתי נדרש כדי לפסוק הלכה. כדי לדרוש דרשות מוצלחות ולהעביר שיעורים מעניינים, הרב צריך להיות תלמיד חכם. כישרון מוזיקלי נדרש כדי להתחזן. וכריזמה נדרשת כדי להנהיג. אבל מה צריך כדי לקיים את הקשר האישי?
כרב קהילה מצאתי את עצמי לעתים משמש כסוג של פסיכולוג, התומך נפשית באנשים במצוקה. לעתים הייתי כמעין עובד סוציאלי, המתמודד עם משברים במשפחה. עתים אחרות הייתי יועץ זוגי ופעמים אחרות מגשר, לא רק בתוך המשפחה אלא גם בין חברים בקהילה. פעם שימשתי כסוג של חברותא, אותו משתפים ברעיונות ודברי תורה, פעם מחנך, ופעמים רבות פשוט שימשתי כחבר, שרק נמצא שם בשביל להיות עם האנשים. אף פעם לא חשתי את עצמי בתפקיד כשעשיתי את כל זאת. באמת היינו כולנו חברים. ואף על פי כן, תמיד הייתי שם הרב.
אז מה צריך בשביל כך – יכולת הקשבה? יחסים בין-אישיים? אינטליגנציה רגשית? חכמת חיים? הבנה של נפש האדם? מחשבה חינוכית? מסתבר שכל אלה ועוד הרבה. נוסיף לכך את הכישורים מלמעלה, ונמצא שתפקיד רב הקהילה הוא אולי התפקיד הרבני עם התמהיל הכי מורכב של תכונות ויכולות.
משום כך הייתי ממליץ לכל קהילה המעוניינת ברב, שתעשה לעצמה סדר בנוגע למה שהיא מצפה למצוא בו. שלא תשים את המוקד בדברים שפחות חשובים לה. אחרת, יקרה לה מה שקורה בהרבה מהתפקידים הרבניים – בוחרים אנשים עם כישורים מצויינים בתחומים מסוימים לתפקידים שפשוט לא דורשים זאת.
(בהר בחוקותי תשפ"ג)
