דיבורים יכולים להרוג

פרשת בהר מזהירה אותנו מפני הונאה: "וְכִֽי־תִמְכְּר֤וּ מִמְכָּר֙ לַעֲמִיתֶ֔ךָ א֥וֹ קָנֹ֖ה מִיַּ֣ד עֲמִיתֶ֑ךָ אַל־תּוֹנ֖וּ אִ֥ישׁ אֶת־אָחִֽיו… וְלֹ֤א תוֹנוּ֙ אִ֣ישׁ אֶת־עֲמִית֔וֹ וְיָרֵ֖אתָ מֵֽאֱלֹקיךָ כִּ֛י אֲנִ֥י ה' אֱלֹקיכֶֽם".

התוספתא (ב"מ ג) מסבירה את כפילות הציווי בסוגים שונים של הונאה: הונאת ממון, והונאת דברים.

הונאת דברים היא גרימת צער על-ידי דיבורים: להזכיר לו את חטאיו בעבר, להאשים אותו במה שקרה לו – כמו שנהגו רעי איוב, וכדו'. זה הרבה מעבר לחוסר טאקט. זוהי הונאת דברים. איסור דאורייתא. גם צורות אחרות של גרימת נזק בדברי שווא, כלולות באיסור. ודאי שמעתם על מקרים בהם מישהו הפיץ הודעה בקבוצות וואטסאפ, והתברר שכל מטרתה להטריד את מי שמספר הטלפון שלו פורסם בזדון במודעה. או בלשון חז"ל: "אם היו חמרים מבקשין תבואה ממנו, לא יאמר להם לכו אצל פלוני שהוא מוכר תבואה – ויודע בו שלא מכר מעולם".

חז"ל (ב"מ נט) מדגישים מאוד את חומרת הדברים: "אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי: גדול אונאת דברים מאונאת ממון, שזה נאמר בו 'ויראת מא-להיך' וזה לא נאמר בו 'ויראת מא-להיך'. ורבי אלעזר אומר: זה בגופו וזה בממונו. רבי שמואל בר נחמני אמר: זה – ניתן להישבון, וזה – לא ניתן להישבון".

פגיעה בנפש חמורה בפגיעה ברכוש.

סיפור "תנורו של עכנאי" הוא סיפור מפורסם, ולרוב דנים בו בהקשר של סמכות חכמים ותורה שבעל פה. ואולם ההקשר שבו הוא מופיע בגמרא הוא הדיון בהונאת דברים. אמא שלום היתה אחותו של רבן גמליאל ואשתו של ר' אליעזר, והגמרא מספרת שמאז החרם על ר' אליעזר, חששה אמא שלום שאם יבטא ר' אליעזר את צערו בנפילת אפיים, ישא אחיה בתוצאות. ואמנם, כאשר ברגע של חוסר תשומת לב כך קורה, יודעת אמא שלום שאחיה מת.

"אשכחתיה דנפל על אנפיה (מצאה אותו שהוא נופל על פניו), אמרה ליה: קום, קטלית לאחי (אמרה לו: קום, הרגת את אחי). אדהכי נפק שיפורא מבית רבן גמליאל דשכיב (בינתיים יצא שופר מבית רבן גמליאל, שמת). אמר לה: מנא ידעת? (מניין ידעת) אמרה ליה: כך מקובלני מבית אבי אבא: כל השערים ננעלים חוץ משערי אונאה".

בסיפור יש מחלוקת לשם שמים, שחיונית להמשך הישרדות מסירת התורה שבעל פה. ואף על פי כן, צערו של ר' אליעזר והפגיעה בו, אינם שבים ריקם.

קל וחומר כאשר אנו חשופים לכל-כך הרבה דיבור רע, משפיל, פוגעני וקשה, גם במחלוקות בנושאים אחרים, ובוויכוחים אישיים שהם הרבה מעבר לדעה כזו או אחרת. ועל אונאת דברים כזו נאמר "ויראת מאלוקיך".

(בהר בחוקותי תשפ"ג)