פרופ' משה הלינגר, המחלקה למדעי המדינה, אוניברסיטה בר-אילן
את הטור בגיליון הקודם חתמנו במחלוקת המכוננת המובאת במשנה במסכת סוטה, ג,ד של בן עזאי הסבור ש"חייב אדם ללמד את בתו תורה" עם רבי אליעזר הסבור ש"כל המלמד את בתו תורה כאילו לומדה תפלות". להלן נרחיב בשתי הגישות המרכזיות הללו.
שלמי נדרים (הרב אלכסנדר סנדר הכהן, ליטא המאה ה-19) על מסכת נדרים דף לז עמוד ב
"ראיתי בספר 'שואל ומשיב' [שו"ת מפורסם של הרב יוסף שאול נתנזון מהמאה ה-19] מהדורא רביעתה סי' מ"א שהקשה לבן עזאי דסובר חייב אדם ללמד את בתו תורה, מה יענה להא דכתיב 'ולמדתם את בניכם' ודרשינן בקדושין [דף ל א] 'בניכם ולא בנותיכם'?. ובספר 'קרן אורה' ראיתי שכתב גם כן ואפילו לבן עזאי דאמר חייב אדם ללמד את בתו תורה, מודה דאין בזה חיוב גמור כמו באיש וכדאמרינן בקדושין ולמדתם את בניכם ולא את בנותיכם עיין שם.
"אבל המעיין בקדושין (דף ל' ע"א) דאמרינן שם ואבי אביו מי מחייב ללמד את בן בנו תורה והתניא ולמדתם אותם את בניכם ולא בני בניכם? ומה אני מקיים והודעתם לבניך ולבני בניך?- לומר לך שכל המלמד את בנו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו למדו לו ולבנו ולבן בנו עד סוף כל הדורות. ומשני הוא דאמר כי האי תנא דתניא ולמדתם אותם את בניכם. אין לי אלא בניכם, בני בניכם מנין ת"ל והודעתם לבניך ולבני בניך, א"כ מה ת"ל בניכם?- בניכם ולא בנותיכם יעוין שם. ולפי זה לא קשה כלל על בן עזאי […] דאיהו לא ידרוש לאפוקי בנותיכם, אלא יסבור כאידך תנא דדריש בניכם ולא בני בניכם דאבי האב אינו חייב ללמד את בן בנו תורה ופלוגתא דתנאי הוא".
עולה מכאן שיש שני כיוונים אפשריים לגבי בן עזאי: א. לדעתו יש חובה ללמד את הבת תורה, אבל היא לא חובה גמורה כמו על בנים. ב. יש חובה על לימוד תורה לבנות כמו על בנים, אבל אין חובה ללמד נכדים. בכל מקרה, כל מי שתומך בימינו בלימוד תורה לנשים, יכול להתבסס על גישתו של התנא בן עזאי. ובכל זאת הגישה הדומיננטית לאורך השנים הייתה זו של רבי אליעזר שעליה נרחיב מעט כעת.
תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סוטה פרק ג
"מטרונה [אשה חשובה] שאלה את רבי [א]ליעזר מפני מה חט אחת במעשה העגל והן מתים בה שלש מיתות [ החטא היה אחד: עבודה זרה, אבל היו שלוש מיתות שבהן מתו עובדי העגל: סיף, מגפה והדרוקן]. אמר לה אין חכמתה של אשה אלא בפילכה דכתיב [שמות לה כה] וכל אשה חכמת לב בידיה טוו [כלומר לאישה יש חוכמה המוגבלת לעשות מלאכות]. אמר לו הורקנוס בנו בשביל שלא להשיבה דבר אחד מן התורה איבדת ממני שלש מאות כור מעשר בכל שנה [שהיו מקבלים ממנה]. אמר ליה ישרפו דברי תורה ואל ימסרו לנשים".
קרבן העדה (רבי נפתלי פרנקל, רבה של ברלין באמצע המאה ה-18) מסכת סוטה פרק ג
"דיבור המתחיל: אמר לו ישרפו דברי תורה ואל ימסרו לנשים. כל שכן שאין למסור להן דברי תורה בשביל הפסד ממון דסבירא ליה לרבי אליעזר אסור ללמוד בתו תורה".
כלומר, רבי אליעזר הולך לשיטתו במסכת סוטה שאסור ללמד תורה נשים.
רמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק א הלכה א
"נשים ועבדים וקטנים פטורים מתלמוד תורה […] ואין האשה חייבת ללמד את בנה שכל החייב ללמוד חייב ללמד".
רמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק א הלכה יג
"אשה שלמדה תורה יש לה שכר אבל אינו כשכר האיש, מפני שלא נצטוית, וכל העושה דבר שאינו מצווה עליו לעשותו אין שכרו כשכר המצווה שעשה אלא פחות ממנו, ואף על פי שיש לה שכר צוו חכמים שלא ילמד אדם את בתו תורה, מפני שרוב הנשים אין דעתם מכוונת להתלמד אלא הן מוציאות דברי תורה לדברי הבאי לפי עניות דעתן, אמרו חכמים כל המלמד את בתו תורה כאילו למדה תפלות, במה דברים אמורים בתורה שבעל פה אבל תורה שבכתב לא ילמד אותה לכתחלה ואם למדה אינו כמלמדה תפלות".
פסיקתו של הרמב"ם כנגד לימוד תורה לנשים על פי רבי אליעזר, היא חד משמעית והשפיעה רבות. אבל גם הוא רואה בעייתיות פחותה בלימוד תורה שבכתב לנשים.
(נשא – שבועות תשפ"ג)
