פרופ' משה הלינגר, המחלקה למדעי המדינה, אוניברסיטה בר-אילן
בשונה משופטים אחרים, דבורה לא זוכה להשראה א-לוהית במיוחד לצורך ביצוע המטלה של הצלת בני ישראל
אולי הדמות הנשית הכי משמעותית בראייה היסטורית לעיצוב מחדש של מעמד האישה בעולם הדתי האורתודוקסי המודרני היא זו של דבורה הנביאה והשופטת. בספר שופטים פרק ד' מתוארת דמותה המרשימה ובפרק ה' מובאת שירת דבורה, מקטעי השירה המרכזיים בתנ"ך. בפתיחת פרק ד' מסופר על כך שבני ישראל שבו לחטוא והם נמסרו בידי יבין מלך כנען ושר צבאו סיסרא, להם היו 900 רכב ברזל שדיכאו את בני ישראל במשך עשרים שנה. ואז אנו נפגשים עם דמותה של דבורה:
ד "וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה, אֵשֶׁת לַפִּידוֹת–הִיא שֹׁפְטָה אֶת-יִשְׂרָאֵל, בָּעֵת הַהִיא .ה וְהִיא יוֹשֶׁבֶת תַּחַת-תֹּמֶר דְּבוֹרָה, בֵּין הָרָמָה וּבֵין בֵּית-אֵל–בְּהַר אֶפְרָיִם; וַיַּעֲלוּ אֵלֶיהָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לַמִּשְׁפָּט .ו וַתִּשְׁלַח, וַתִּקְרָא לְבָרָק בֶּן-אֲבִינֹעַם, מִקֶּדֶשׁ, נַפְתָּלִי; וַתֹּאמֶר אֵלָיו הֲלֹא צִוָּה ה' אֱ-לֹהֵי-יִשְׂרָאֵל, לֵךְ וּמָשַׁכְתָּ בְּהַר תָּבוֹר, וְלָקַחְתָּ עִמְּךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ, מִבְּנֵי נַפְתָּלִי וּמִבְּנֵי זְבֻלוּן .ז וּמָשַׁכְתִּי אֵלֶיךָ אֶל-נַחַל קִישׁוֹן, אֶת-סִיסְרָא שַׂר-צְבָא יָבִין, וְאֶת-רִכְבּוֹ, וְאֶת-הֲמוֹנוֹ; וּנְתַתִּיהוּ, בְּיָדֶךָ .ח וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ בָּרָק, אִם-תֵּלְכִי עִמִּי וְהָלָכְתִּי; וְאִם-לֹא תֵלְכִי עִמִּי, לֹא אֵלֵךְ .ט וַתֹּאמֶר הָלֹךְ אֵלֵךְ עִמָּךְ, אֶפֶס כִּי לֹא תִהְיֶה תִּפְאַרְתְּךָ עַל-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ–כִּי בְיַד-אִשָּׁה, יִמְכֹּר ה' אֶת-סִיסְרָא; וַתָּקָם דְּבוֹרָה וַתֵּלֶךְ עִם-בָּרָק, קֶדְשָׁה .י וַיַּזְעֵק בָּרָק אֶת-זְבוּלֻן וְאֶת-נַפְתָּלִי, קֶדְשָׁה, וַיַּעַל בְּרַגְלָיו, עֲשֶׂרֶת אַלְפֵי אִישׁ; וַתַּעַל עִמּוֹ, דְּבוֹרָה .יא וְחֶבֶר הַקֵּינִי נִפְרָד מִקַּיִן, מִבְּנֵי חֹבָב חֹתֵן מֹשֶׁה; וַיֵּט אָהֳלוֹ, עַד-אֵילוֹן בצענים (בְּצַעֲנַנִּים) אֲשֶׁר אֶת-קֶדֶש. יב וַיַּגִּדוּ, לְסִיסְרָא: כִּי עָלָה בָּרָק בֶּן-אֲבִינֹעַם, הַר-תָּבוֹר .יג וַיַּזְעֵק סִיסְרָא אֶת-כָּל-רִכְבּוֹ, תְּשַׁע מֵאוֹת רֶכֶב בַּרְזֶל, וְאֶת-כָּל-הָעָם, אֲשֶׁר אִתּוֹ–מֵחֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם, אֶל-נַחַל קִישׁוֹן .יד וַתֹּאמֶר דְּבֹרָה אֶל-בָּרָק קוּם, כִּי זֶה הַיּוֹם אֲשֶׁר נָתַן ה' אֶת-סִיסְרָא בְּיָדֶךָ- הֲלֹא ה', יָצָא לְפָנֶיךָ; וַיֵּרֶד בָּרָק מֵהַר תָּבוֹר, וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ אַחֲרָיו".
בסיום הפרק מתואר כיצד סיסרא וצבאו נגפו בפני ברק וסיסרא ברח והגיע ליעל מחבר הקיני והיא זו שהרגה אותו עם יתד האוהל והודיעה לברק שסיסרא מת, מה שהוביל עם הזמן לניצחון בני ישראל על יבין מלך כנען. בפרק הבא, פרק ה', קוראים אנו את שירת דבורה המופלאה. בה נעסוק בהמשך הטורים.
שתי נשים בולטות כאן: דבורה המנהיגה ויעל שהרגה בעצמה (משפיל ביותר למות בידי אישה כפי שעולה מפרק י') את שר הצבא סיסרא ותרמה להצלת העם. אבל אין ספק שהגיבורה המרכזית היא דבורה. מה מאפיין את דבורה כשופטת? ראשית, בשונה משופטים אחרים, היא לא זוכה להשראה א-לוהית במיוחד לצורך ביצוע המטלה של הצלת בני ישראל. היא קודם כל נביאה, הזוכה להשראה א-לוהית בחיי היום יום. מעבר לכך, היא מאופיינת בתכונות ייחודיות לעומת נשים משפיעות בתנ"ך בדרך כלל, שהן בולטות כפי שאומר חוקר המקרא, אוריאל סימון בשני תחומים: א. כאמהות-נותנות ומטפחות חיים. ב. כמצילות נפשות (21 מקרי הצלה על ידי נשים יש בתנ"ך, כולל דבורה ויעל), לעתים באמצעות עורמה והטעיה (אוריאל סימון, בקש שלום ורדפהו-שאלות השעה באור המקרא, המקרא באור שאלות השעה, מהדורה שניה ומתוקנת, תל-אביב: משכל-הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, עמ' 198-187).
לעומתן, דבורה מאופיינת בסגולות רבות ונדירות. מעל לכול היא בעת ובעונה אחת נביאה, שופטת בחיי היום יום וגם מנהיגה פוליטית, ויש שיגידו לאומית, של מספר שבטים בישראל בשעת מלחמה קיומית על עתיד העם. בכך דבורה מתעלה על השופטים האחרים בספר שופטים וגם על עלי בספר שמואל א' והיא דומה לשמואל הנביא, השופט והמנהיג של עם ישראל בשעת מלחמה, שהיה בעל מעמד יוצא דופן עד שהושווה למשה ואהרון (תהלים צט, ו; בבלי, ברכות לא ע"ב).
הסוציולוג הידוע, מקס ובר ראה את השופטים כמנהיגים כריזמטיים, המנהיגים מכוח אישיותם והתכונות המיוחדות המיוחסות להם (מקס ובר, על הכריזמה ובניית המוסדות: מבחר כתבים, ש.נ. אייזנשטט (עורך) ירושלים: מאגנס, 1980, עמ' 110-100). דבורה היא ללא ספק מנהיגה כריזמטית שהציבור "עולה אליה" למשפט באופן סדיר. אך היא גם מנהיגה את העם למלחמה. המנהיג הצבאי, ברק בן אבינועם, תלוי בה ואומר לה כפי שראינו לעיל: "אם תלכי עמי והלכתי ואם לא תלכי עמי לא אלך" (פסוק ח). דבורה היא שמתכננת את אופן המלחמה (פסוקים ו-ח) והיא זו שדוחפת את ברק באמרה: "קום, כי זה היום אשר נתן ה' את סיסרא בידיך" (פסוק יד).
(תולדות תשפ"ג)
