אפשר להגיד הרבה דברים על 'החרדים', על תפיסות שלהם, על ההנהגות שלהם, ועוד, אבל שורש התפיסה החרדית קשור לתפיסה שמיום שניתנה תורה היא כבשה את המקום הראשון בערכים
לפני הרבה שנים, באחד מלילות חג השבועות בירושלים חיפשתי ברחובותיה שיעור ללכת אליו. מטיבה של ירושלים המבחר היה גדול, שיעורי הלכה בצד משפט עברי, שיעורים בתנ"ך לצד הגות וספרות. בצד המודעות והפרסומים הקלאסיים היו יותר ויותר שיעורים עם תוכן שקשור להטלת ספק- 'תורה מן השמים – האומנם?' 'זו תורה וזו שכרה?' ואפילו כותרות כמו: שיעור על 'עבירה לשמה'.
האמת היא, שראוי שנהפוך בתורה מכל כיוון שלה, הפוך בה והפוך בה דכולא ביה, נראה מה אומרת תורה על כל נושא בחיינו – גם הנידח ביותר, נתעמת עם דברים שהיא מעלה בחיינו ובתפיסותינו המודרניות ונחתור אל היישוב שלהם. שיעורים שנוגעים בקצוות של התורה הם חשובים מאד. ובכל זאת, השיעור המתוק ביותר שהייתי בו באותו לילה היה קריאת תיקון ליל שבועות, קריאה רציפה, פשוטה, שמזכירה לנו רק לשמוח בנתינת התורה, לעבור במהירות על הנושאים והסיפורים, בלי לפרש, בלי לשים שם את דעתי. רק להתחדש בקבלת התורה.
לכבוד החזרה לפשטות הזאת נזכרתי במדרש בתנחומא שמספר על אותו חכם יהודי שנסע בספינה וישב ולמד תורה. כל הסוחרים דיברו בגאווה על הסחורות שלהם, זה על התה הציילוני שבאמתחתו וזה על השעונים מסין, ולאחר שדחקו בו לספר מה היא הסחורה שלו? שכן לא ראו אותו עולה עם תיבות או חבילות, אמר להם שהסחורה שלו יקרה משלהם. חשבו הסוחרים כי מדובר באבנים טובות, אולי הוא יהודי מאנטוורפן שסוחר ביהלומים? והוא אמר שהסחורה שלו יקרה משל כולם… במהלך הדרך תקפו שודדי ים את הספינה ולקחו הכל, חוץ – מכמובן, את 'סחורתו' של היהודי. כשהגיעו ליבשה הסתבר שהסחורה הווירטואלית – שהייתה התורה שבדעתו וליבו של היהודי -הביאה לו רווח והצלה, לו ולכל הסוחרים שנשדדו.
שנים רבות בעבר, סחורות, מוצרים ונכסים קשיחים שאפשר להחזיק ביד היו עיקר הערך שיש לאדם. היום, הערך שיש לדבר וירטואלי הוא ברור מאד.
גם החשיבות של האדמה הפיזית ירדה מעט מגדולתה, ברגע שאפשר לעבוד מהמחשב מכל מקום ולעשות עסקים וירטואליים, המילה terra, שפירושה 'אדמה', היא בעצם כמות המקום החשובה שיש לך – כמה 'תרה' יש לך במחשב?
זה לא כל כך משנה איפה אתה גר, אתה יכול לגור באדמה אחת- על ערסל בחוף בזנזיבר ולעבוד מה'תרה' שלך, האדמה שלך, במחשב.
זכויות יוצרים על קניינים רוחניים, סחורה או שירותים וירטואליים יכולים להפוך אדם לעשיר מאד – בלי שהוא הרים פיזית סחורה אחת על הכתף שלו.
אפשר להגיד הרבה דברים על 'החרדים', על תפיסות שלהם, על ההנהגות שלהם, על מצבים קונפליקטואליים עם חיי מדינה יהודית, אבל אני חושבת ששורש התפיסה החרדית קשור לתפיסה שמיום שניתנה תורה היא כבשה את המקום הראשון בערכים, כשיש ספק – אין ספק וכשיש קונפליקט – אין ניסיון לתת לשני הצדדים משקל שווה. אני חושבת שהרבה מה'עליהום' שיש בציבור הכללי על החרדים הוא באמת על חוסר השוויון בנטל, אבל בבסיס יושבת תמיהה גדולה של העולם המערבי שיש בו מצד אחד הרבה הבנה והכרה בערכים וירטואליים, ומצד שני הוא חומרי ומדעי מספיק בשביל לא להכיר ברבדים רוחניים שקיימים בו, ובוודאי לא להבין העדפה שלהם על פני המציאות הנגלית או את הבחירה ללכת בחיי היום יום ברצינות, ובהסכמה לוותר על חלקים מהחיים החומריים אחרי אמירתו של דוד המלך מזרע רות המואביה, שנולד ונפטר בשבועות "טוב לי תורה פיך מאלפי זהב וכסף". חג מתן תורה שמח.
(נשא – שבועות תשפ"ג)