ליאת שוקרון (עורכת המגזין בשבתון)אורחות החיים הייחודיים של המגזר החרדי משפיעים, כך מסתבר, על בריאותם – ולרעה. מחקר חדש מנסה לבחון מה במאפיינים הקהילתיים משפיע על התחלואה ואיך, וכיצד אפשר לקדם בריאות במגזר הזה בצורה הטובה ביותר. ספולייר – התערבות של רבנים זו התחלה טובה
הניסיון לשלב חרדים באקדמיה בשנים האחרונות, גם באמצעות תכנית שילוב רחבה של המועצה להשכלה גבוהה, עורר מחאה מצד גורמים שונים באקדמיה, שכן כחלק מהשילוב הוצע בתארים הראשונים לאפשר הוראה נפרדת לגברים ולנשים – מה שמדיר מרצות מחלק מהקורסים, משאיר את החרדים בחממתם וכן סותר ברמות שונות את הערכים שהאקדמיה מתהדרת בהם – פלורליזם (אפשר לחלוק על כך), שוויון וריבוי דעות. למרות הקולות הללו, התכנית ממשיכה כסדרה, וטוב שכך, כי השבוע קיבלה הילה וידל (31), חרדית תושבת בני ברק, מלגת הצטיינות מנשיא המדינה בביתו, על עבודת הדוקטורט שהגישה, בהנחייתה של פרופסור מיכל גרנות מהחוג לסיעוד באוניברסיטת חיפה.
הילה למדה סיעוד בבית הספר לסיעוד בלניאדו, עשתה השלמה לתואר ראשון במכללת מבח"ר – שלוחה חרדית של אוניברסיטת חיפה, סיימה תואר שני כמצטיינת דיקאן באוניברסיטת חיפה והמשיכה לדוקטורט בפקולטה למדעי הרווחה והבריאות באוניברסיטת חיפה. כל זה תוך כדי שהיא אם לארבעה, מרצה במרכז האקדמי לב ומכשירה אחים ואחיות.
הלו? זה הנשיא
לא מזמן פורסם מחקר שערכו פרופסור תמר שוחט ותלמידת המחקר – הילה מאוניברסיטת חיפה, שביקש לבדוק את ההשפעות התרבותיות על דפוסי שינה בגיל ההתבגרות של בני נוער חרדים וחילונים. המחקר השווה בין דפוסי השינה של בני נוער משני המגזרים וקבע כי בני נוער חילונים ישנים בממוצע יותר מבני נוער חרדים, ולמרות זאת, הם חשים שהם לא ישנים מספיק, לעומת בני הנוער החרדים שחשים שהם ישנים בדיוק את הזמן הדרוש להם. את התוצאות הן הצליחו לייחס להבדלים התרבותיים שנובעים מאורחות החיים השונים. לדוגמא, מתבגר חרדי מתעורר מוקדם יותר בבוקר, גם בסוף השבוע, משום שהוא קם לתפילת שחרית. זמן ההירדמות הממוצע של בני הנוער החרדים במהלך השבוע נמוך משמעותית מאלו החילונים, וגם את זאת ניתן לייחס לאורח החיים השונה – אמירת פסוקי "שמע ישראל" לפני השינה, ריטואל קבוע שמהווה מעין 'טקס שינה' שמזרז את ההירדמות. "חשבתי שאם בשינה, שהיא דפוס של בריאות, יש הבדלים בין המגדרים ובין מי שמנהלים אורח חיים שונה, בטוח שיש הבדלים בדברים אחרים, וכדאי לחקור את זה", מסבירה הילה כיצד הגיעה לרעיון של המחקר החדש, "גוונים רבים של שחור – אפיון תהליכים קהילתיים ופסיכו-קוגניטיביים כמעצבים בריאות בחברה החרדית", עליו קיבלה את המלגה היוקרתית במסגרת הקרן לקידום מצוינות וחדשנות מדעית מטעם בית הנשיא.
את ההודעה על הזכייה במלגה היא קיבלה בטלפון – מהנשיא. "זה היה מרגש. הנשיא התקשר והודיע לי", היא מספרת. "הוא שם דגש על העניין התרבותי, על כך שיש חשיבות מאוד רבה גם לעודד חוקרים חרדים צעירים וגם לעודד מחקר בציבור שהוא פחות נחקר, תוך מתן דגש על כך שבעתיד יש לפתח תכניות רגישות תרבות. בכלל בישראל יש לא מעט מיעוטים, אז זה לא דווקא בחברה החרדית. הזכייה זו אמרה שהיא יותר כוללנית מבחינת ההסתכלות על כל תרבות ותרבות ועל איך אנחנו כאנשי בריאות צריכים להסתכל על צרכי תרבות".
"צריך להכשיר אנשי בריאות שיוכלו לעזור לחברה החרדית ולהתאים את ההתערבות לפי אורח החיים הספציפי כמו ישיבה של הרבה מאוד זמן של לימוד תורה"
חרדים חולים יותר
עבודתה של וידל מתמקדת בחברה החרדית, במטרה לצמצם את התחלואה הגבוהה במגזר החרדי מבלי לפגוע באורחות חייהם הייחודיים. "אין הרבה מחקרים על החברה החרדית וגם מבחינה בריאותית – יש אי שוויון בבריאות בחברה החרדית. לפעמים גם מחוסר ידע, וגם מניעת התחלואה, הנושא של התכניות של קידום בריאות, השמנה ותזונה – הם ברמה נמוכה יותר משאר החברה", היא אומרת. "אני חוקרת מאפיינים קהילתיים ואיך הם משפיעים על בריאות וחולי. הפוקוס של המחקר הוא על השמנה ותזונה וההשלכות, לבחון האם הם מודעים לעודף המשקל שלהם ואיך הם תופסים אותו – האם כמחלה? האם הוא באמת משפיע על הבריאות, שבין היתר זה כאב כרוני שמגביל בתפקוד, לחץ דם ושומנים בדם שאנחנו רואים כבר מגיל מאוד צעיר בחברה החרדית. המטרה היא לעזור לאוכלוסיות מודרות, לעודד אנשים לצרוך שירותי בריאות באופן יותר טוב, מבלי לפגוע באורך החיים החרדי, מבלי לאיים עליהם, לחשוף לתכנים שלא מתאימים".
מה בעצם באורח החיים החרדי גורם לזה?
"יש דוגמאות מאוד פשוטות. יש כבר שירותי בריאות שמבינים את זה שיש חברות מסוימות שלא מוכנות שאישה תיקח בדיקות דם לגברים, אז כבר יש לבורנטים ואחים שמטפלים. וזו דוגמא ממש פשוטה. יש גם עניין של לחץ, יש עניין שאין מכוני כושר, יש פחות מקום של איפה ללכת, ויש גם סטיגמה כזו שאני בהחלט רואה אותה – שחרדים לא מבצעים פעילות גופנית. אבל יש דברים יותר עמוקים ברמה של קידום תכניות בריאות. מכיוון שאין הרבה מחקרים שמדברים על האוכלוסייה החרדית, אנחנו צריכים להתחיל מאפס וממש להסתכל על החברה מתוך החברה, לא ממבט מתנשא, להכשיר אנשים שיוכלו לעזור לחברה ולהתאים את ההתערבות לפי אורח החיים הספציפי של נניח – ישיבה של הרבה מאוד זמן של לימוד תורה".
כשהרבנים קוראים – מתחסנים
וידל סבורה שהיותה חוקרת חרדית תתרום רבות למחקר: "חשוב מאוד שבכל מגזר ומגזר יהיו גם חוקרים מתוך המגזר ושיחד עם הרגישות התרבותית יהיו לחוקר כלים מחקריים כיצד לבחון את המגזר. זה שאני גם חרדית ואני מבינה את הניואנסים – שאני לא יכולה לבוא לראיין כל גבר או אפילו אישה שהיא מחברה מאוד סגורה, שלפעמים לא בטוח שאני הכתובת ואני צריכה להפנות את זה הלאה – זו בשורה שהמחקר שלי נותן. כי אם אני באה עם רגישות תרבותית בנוסף להיותי אחות אז בין היתר אני חושבת שיהיה אפשר לתת לחברה החרדית גם ידע וגם פשוט לרתום אותה, לגייס אותה שיהיו תוצרי בריאות יותר טובים. אנחנו כרגע בוחנים מה באורח החיים יכול לתת לנו תוצרי בריאות טובים יותר. למשל, בתקופת מגפת החצבת ראינו שברגע שהרבנים יצאו בקריאה – כולם באו להתחסן. בעקבות המחקר אנחנו נוכל לנסות כמה שיותר לפנות למגזר באופן שהכי מתאים לו, ובסופו של דבר לנסות גם לפעול ברמה גבוהה יותר – לראות עם איזה רבנים מתייעצים, איזה רבנים יכולים להשפיע ולגרום לתוצרי בריאות גבוהים יותר, וכו'".
יש מי שיקבלו את ההמלצות שלכן לאחר שיתקבלו התוצאות?
"אני בטוחה שיהיו, בעז"ה. כי זה מחקר פורץ דרך", היא משיבה. "החברה החרדית רק גדלה וגדלה והם חלק מהרקמה הישראלית וחשוב מאוד להשקיע בבריאות גם שם. עד עכשיו המחקרים שמדברים על האוכלוסייה החרדית לא מחפשים סיבות, ואנחנו מנסים לשאול למה – למה יש פערים באי שוויון. עד עכשיו המחקרים מדברים על 'החברה החרדית'. והחברה החרדית היא מאוד מאוד מגוונת והטרוגנית. אנחנו בודקים את המגזר החרדי ממש בכל הארץ, וגם מבינים ומתייחסים לזרמים השונים – מודרניים, חוזרים בתשובה, ליטאים, חסידים, וכו'. המחקר הוא בפוקוס לתוך החברה החרדית, מה באוכלוסייה החרדית, מה בכל קהילה יוכל לתת לנו, אנשי הבריאות, יכולת לתרום לאוכלוסייה הזו, לטפל בהם עם רגישות תרבותית יותר גבוהה ובעז"ה להביא לתוצאות בריאות. האישיו פה הוא שהנשיא ראה חשיבות רבה להסתכל על המגזר לא כמקשה אחת אלא באמת כתת אוכלוסיות".
"יש חרדיות באקדמיה, אמהות לעשרה ילדים לצד בנות צעירות שעכשיו סיימו י"ב, והן עובדות מאוד מאוד קשה כדי ללמוד ולהשלים פערים וכישורים אקדמאיים שלא תמיד ניתנים בחברה החרדית"
משלימים פערים
אם לארבעה, חרדית מבני ברק, דוקטורנטית וחוקרת – ועוד באוניברסיטת חיפה – זה לא משהו שרואים הרבה.
את חריגה בנוף של האקדמיה?
"אני לא מאוד חריגה. יש עוד דתיות. בתור חרדית בסיעוד ובדוקטורט אני חריגה, אבל יחד עם זה האוניברסיטה מפעילה במכללת מבח"ר תואר שני ונותנת הזדמנות גם לחוקרים החרדיים כן לעשות תזה ולהגיע לאחר מכן לתארים מתקדמים. בעייני זו בשורה. במרכז האקדמי לב יש לי הרבה מאוד סטודנטיות שהן חרדיות שברור לי שהן לא היו לומדות במסגרות שהן לא נפרדות".
שזה קצת כמו מה שאת מנסה לעשות בבריאות…
"כן. אלו אמהות לעשרה ילדים לצד בנות צעירות שעכשיו סיימו י"ב, וכולן עובדות מאוד קשה כדי ללמוד ולהשלים פערים, כי עדיין, בכל אופן, יש גם פערים אקדמאיים וכישורים אקדמאיים שלא תמיד ניתנים בחברה החרדית ולכן לפעמים העבודה היא מאוד קשה. אני רואה פערים מאוד גדולים באנגלית, אני רואה על עצמי כמה הייתי צריכה לעבוד קשה כדי להתאים את עצמי לסביבה. אבל אין ספק שהלימודים הנפרדים פתחו עולם מאוד רחב לחברה החרדית".
