על הצווי הפותח את פרשתנו (לך לך…) נוהגים כמעט כל הדרשנים לצטט את רבי יצחק המפורסם (בראשית רבה) – "…אמר רבי יצחק משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום, וראה בירה אחת דולקת אמר תאמר שהבירה זו בלא מנהיג, הציץ עליו בעל הבירה, אמר לו אני הוא בעל הבירה. כך לפי שהיה אבינו אברהם אומר תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג, הציץ עליו הקב"ה ואמר לו אני הוא בעל העולם". מנין לקח רבי יצחק 'סיפור פנטסטי זה'? האם יש לפחות רמז לדבריו בגוף הטקסט המקראי? התשובה, כמו בכל המדרשים, הינה- כן רבתי!! "כי לא דבר רק הוא מכם" – ואם הוא ריק – מכם… (ירושלמי, פאה א,א).
נבחן את הרקע הנתון לנו בתורה אודות אברם עד לצווי, מעבר לפרטים גניאולוגיים (שאף הם חשובים).
מופע א- וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת־אַבְרָם בְּנוֹ וְאֶת־לוֹט בֶּן־הָרָן בֶּן־בְּנוֹ וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבאוּ עַד־חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָֽׁם:
מופע ב- וַיֹּאמֶר ה' אֶל־אַבְרָם…
מופע ג- …לֶךְ־לְך מֵאַרְצְךָ וּמִמּֽוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל־הָארֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶֽךָּ:
ההתגלות הראשונה של הא-ל לאברם, דהיינו: המילים הכל כך בנאליות, "וַיֹּאמֶר ה' אֶל־אַבְרָם", הן עיקר העניין. על התגלות זו מבסס רבי יצחק את דרשתו ואת משלו, ולא על המילים "לך לך"!
במופע הראשון מספרת התורה על התעוררות במשפחת אברם ללכת ארצה כנען, משימה שלא צלחה כיוון שנתקעו בחרן. הא-ל בוחר את אברם מתוך משפחה זו (=אברם הוא בעל הסגולה בלשון ריה"ל בכוזרי), ומאפשר לו להשלים את מסע החיפוש אותו החלה המשפחה כולה. ההתגלות (=מופע ב), הינה הביטוי המקראי של דברי רבי יצחק– "הציץ עליו בעל הבירה".
בניגוד לנח, שעליו התורה מספרת לנו ברקע העניין כי היה צדיק, אין התורה מספרת לנו מאומה על סיבת בחירתו של אברם להיות אבי האומה. לכאורה, כך סתם, מתרחשים התגלות וצווי. רבי יצחק מלמדנו באמצעות 'המשל הסיפורי' כי יש רקע לעניין, כלומר- מופע א. ברם, לולא ההתגלות (מופע ב), לא היינו מייחסים חשיבות פרשנית למופע א'. רעיון מורכב זה טווה רבי יצחק באמצעות המשל הנפלא. (לך לך תשע"ח)
לא מדרש תמיהה!
השארת תגובה