מתוך הדיאלוג של משה עם חותנו ניתן להבין עד כמה גרים יכולים להוסיף ולתרום לעם ישראל כולו
לקראת תחילת תנועתם של ישראל במדבר, הפציר משה בחותנו להתלוות לעם בדרכם לארץ ישראל, וכך אמר לו:
"וַיֹּאמֶר אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם: וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ וְהָיָה הַטּוֹב הַהוּא אֲשֶׁר יֵיטִיב ה' עִמָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ" (י', לא – לב).
מה היתה מטרתו של משה בניסיונו לשכנע את יתרו להצטרף למסע? ממה נפשך, אם הצורך הוא בייעוץ ארגוני או מדיני – הרי שיתרו נתן למשה עצות ואלה כבר יושמו בשטח. אם מדובר בהובלת הדרך לארץ ישראל – הרי שמשה אינו זקוק לכלום, שכן הקב"ה הולך לפני העם להנחותם בדרך.
הסבר אפשרי הוא שמשה מבקש מיתרו שיהיה מעין "מורה דרך", ובלשונו של ה"העמק דבר": "למורה דרך כאן סמוך זו העיר וזו האומה". כלומר, כאשר העם ימשיך בדרכו באמצעות עמוד הענן, יתרו יסביר לעם על הדרכים ועל העמים שמסביב.
אולם, רבי יעקב יצחק מקלנבורג הציע פירוש חדש ושונה, וזו לשונו: "ונ"ל בכוונת המקרא כי אחרי שידעת אופן חנייתינו במדבר, שהיתה מלאה נסים וגבורות, בזה תהיה לנו לעינים לעדות בפני האומות ממה שראית בעיניך האותות והמופתים הגדולים, המה ישמעו את דבריך ויקחו מוסר ויכנסו תחת כנפי השכינה…".
להצטרפות יתרו תהיה השפעה גדולה על כל העמים שמסביב. כאשר העמים יראו שכהן דת בשיעור קומתו של יתרו עוזב את עבודת האלילים על מנת להצטרף לעם ישראל, הם יבינו שזו דרך האמת, ואף הם יצטרפו בהמשך לעם ישראל. אולם, לדעת רבי יעקב יצחק מקלנבורג ההשפעה לא תהיה רק על הגויים שמסביב אלא על גם על עם ישראל עצמו, והוא ממשיך וכותב:
"לכן נראה לומר שהוסיף משה לדבר אל לבו לאמר, אם לא תעזוב אותנו כעת, ותתרצה לילך עמנו להארץ אשר ניתן לנו לנחלה, גם בזה תהיה לנו לעיניים ולכל שומעי שמעך לאמר, ראו האיש הנכבד הזה עזב ביתו ונחלתו מפני רוע האמונה, שביניהם והלך לו אל ארץ לא לו, בכדי להתדבק בא-להי אמת, גם אנחנו נלכה באור האמונה האמתית הלזו…".
הצטרפותו של יתרו לעם ישראל תגרום לחיזוק מורלי משמעותי, לעם שנמצא בעיצומו של תהליך רוחני אמוני. יתרו יתרום לביסוס האמונה של עם ישראל. ידועה אמירתו המפורסמת של רבי חלבו: "קשים גרים לישראל כספחת" (קדושין עא). רש"י ביבמות הסביר, שהחשש הוא מההשפעה השלילית שעלולה להיות מצד הגרים על ישראל עקב אורח חייהם הקודם, וחוסר ידיעתם במצוות. מצד שני, רבי אברהם הגר רואה יתרון רב בהצטרפותם של הגרים:
"וה"ר אברהם גר פירש לפי שהגרין בקיאין במצות ומדקדקין בהם קשים הם לישראל כספחת שמתוך כן הקדוש ברוך הוא מזכיר עונותיהם של ישראל כשאין עושין רצונו".
כשם שהצטרפותו של יתרו לעם ישראל העצימה את עם ישראל בעבודת השם, כך גר שמתגייר ומגיע בכוחות עצמו לדת האמת ומקפיד על קלה כבחמורה – השפעתו על העם יכולה להיות גדולה ועצומה. מתוך הדיאלוג של משה עם חותנו ניתן להבין עד כמה גרים יכולים להוסיף ולתרום לעם ישראל כולו.
(בהעלותך תשפ"ג)