סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה
את ראשית שנות רבנותי עשיתי בקיבוץ עין הנצי"ב. זהו המקום שתרם לעיצוב אישיותי יותר מכל מקום אחר, בעיקר מפני האנשים המיוחדים המתגוררים בעמק בכלל, ובעין הנצי"ב בפרט. אנשים המגיעים לתפילה בבגדי עבודה כחולים ובנעלי עבודה ומהווים עדות חיה לחלומו של יעקב: "וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱ-לֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּו".ֹ אנשי העמק חיים את חלום יעקב כיוון שזכו להקים סולם המחבר שמיים וארץ.
פעם הסביר לי אחד החקלאים, איש יודע ספר ואוהב עם תורה וארץ: "מי שגדל פה, צריך לדעת שבאנו לעמק כדי לחבר שמיים וארץ. אדם לא יכול לרחף רק בעולמות עליונים. הוא גם לא יכול להתבוסס בבוץ של האדמה אותה הוא עובד. הוא חייב לפתח רגליים מוצקות וחסונות הנצבות בבטחה על הארץ, וראש– מלא במחשבות וחלומות המגיע עד השמיים". המסר פשוט: ככל שהרגליים תהינה יציבות, תוכל להתרומם ולחשוב גם על עולמות עליונים. ברוח דומה, ידועים דברי הרבי מקוצק: "אנשי קודש תהיו לי", "מלאכים ושרפים יש לי די". זה המקום בו כל חניך בבני עקיבא נזכר במילות ההמנון שכתב הרב משה צבי נריה זצ"ל: "ראשינו בעמקי תורתה וכפינו ברגבי אדמתה".
השפת אמת סבור שהפסוק מתאר לא את הסולם האלוקי אלא את הסולם האנושי שצריך כל אדם לבנות לעצמו: "בפסוק והנה סולם מוצב ארצה וכו' ולא כתוב 'ניצב'. כי סולם זה צריך האדם להעמידו כאשר מתקן מלא קומתו. והנה הוא הסולם שגופו למטה ונשמתו מגיע השמיימה ומלאכי אלוקים עולים ויורדים בו… לכן אדם נקרא מהלך בכל אלה המדרגות של הסולם… שהאדם המהלך ונשתנה בכל עת ועת מדרגה לדרגה במדרגות הסולם הנ"ל. נמצא תמיד הולך בדרך חדש לגמרי. וצריך סייעתא דשמיא ביותר בכל עת". אברהם הצטווה ב'לך לך'. זהו השלב הראשון, ללכת. עכשיו, אחרי שהגעת לארץ והקמת משפחה- צריכים הנכדים לעבור לשלב הבא: לטפס בשלבי הסולם.
סולם יעקב הוא תמצית סיפור חיינו: הפער שבין חלומות לאכזבות. הרצון להיות בשמיים לעומת ההתבוססות בארץ. עליות וירידות, טיפוס ונפילה.
אז מה עושים? שלוש עצות נלמדות מחלום יעקב:
1. הישאר על הסולם: יש אמרה ידועה בשם ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון. הוא המליץ לפוליטיקאי "להישאר על הגלגל". הגלגל מסתובב, פעם אתה למעלה, פעם אתה למטה. אם תישאר עליו- תגיע ליעד. ואילו יעקב מציע לנו הצעה אחרת: להישאר על הסולם. תרד שלב, תעלה שניים. לעולם הישאר על הסולם, תחיה בתודעה של טיפוס.
2. אל תפסיק לחלום: אם אתה רוצה להגיע לאיזה מקום, תחלום. רק החולמים מגיעים.
3. איפה נקודת המוצא שלך? – לפני שנים רבות שמעתי פירוש מרתק מחבר יקר. הרב אהוד ברזילי זצ"ל היה חבר לספסל הלימודים בישיבת מרכז הרב. לימים היה ר"מ בישיבת מצפה רמון ונפטר בטרם עת. את המילים: "וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱ-לֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ" מסביר רש"י: "עולים תחילה – ואחר כך יורדים." המשמעות היא פשוטה, רגלי הסולם בארץ, ראשו בשמיים. פירוש זה לא מתיישב עם כללי השפה. 'מֻצָּב אַרְצָה' פירושו: מוצב לארץ (כמו: ש-'נסעתי תל אביבה', פירושו 'נסעתי לת"א'). אז מאיפה מתחילים?! מהשמיים! אם הבסיס שלך שמיימי– אתה מסודר. כשתגיע לארץ, תחווה את הפער שבין אידיאל ומעשה, או אז תצטרך לחזור לשמיים גם אם זה יהיה מאוד קשה.
לפעמים מנסים ללמד אותנו שאנשים תכליתיים מתחילים ממבט ארצי, ריאלי. בטעות, מביאים ראיה מיעקב. זה לא נכון. אנשים תכליתיים מתחילים ממבט שמיימי. (ויצא תשע"ח)
הפער שבין חלומות לאכזבות
השארת תגובה