מה אומרים עלינו הבגדים שלנו?

יש בכל לבוש גם סוג של "מדים". הוא מהווה הצהרה מסוימת על הדרך בה מבקש אדם להיראות

לבושו של אדם משמש באופן מתמיד נושא לדיון. מחד גיסא, היסוד הגדול של "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו" מהווה מצפן גם לגבי לבוש. צריך להיזהר מאוד מלהגדיר את האדם לפי לבושו. לא לחינם דרשו דרשנים כי המילה "בגד" מזכירה באופן חד את הבגידה ואת הרמאות. לא יהיה זה נכון להסיק מסקנות על האדם מהלבוש שהוא לובש. כל אחד מהקוראים מכיר היטב את הפער בין הרושם שיצרה דמות מסוימת עליו, על לבושה מסוג זה או אחר, ובין מה שהוא חשף באמת על אותה הדמות. יכול אדם להתלבש בצורה צנועה מאוד ולהיות גס רוח, ויכול אדם ליצור את הרושם החיצוני של זלזול ושחצנות ולהיות צנוע מאוד במהותו. זו דוגמה אחת בלבד לחזון המתעתע של הלבוש.

מאידך גיסא, יש בכל לבוש גם סוג של "מדים". הוא מהווה הצהרה מסוימת על הדרך בה מבקש אדם להיראות. לעתים לא שמים לב לכך שגם כאשר הוא מתלבש באופן שנועד להדגיש את העובדה שהלבוש לא חשוב בעיניו כלל וכלל – הוא מצהיר הצהרה דרך הלבוש על אי-החשיבות הזו. לא זו בלבד, אלא שהתורה עוסקת גם בלבושו של אדם. היא מורה על איסור שעטנז, בגד ופשתים יחדיו; ההלכה מחייבת את צניעות הלבוש ואת ההסתרה שיש בו; בהלכות תפילה אנו מוצאים את החובה להתייחס גם לממד הלבוש בשעה שאנו מכינים את עצמנו לקראתה; כבוד שבת הוא בלבישת בגדים מיוחדים וכדו'. לא ניתן להכחיש את משקלו של הלבוש, ובמסגרת זו יש לקרוא את פרשת ציצית.

הרב צבי יהודה זצ"ל היה נוהג לומר כי הציצית היא המדים של הבנים. בשעה שאדם לובש ציצית הוא עושה פעולה כפולה. מחד גיסא, יש בלבישת הציצית הצהרה שמבטאת את העובדה שהוא עובד ה'. ניתן לומר שבמהותה הציצית מביעה את היסוד הזה אפילו יותר מהכיפה שהוא חובש על ראשו, שכן היא מצווה קיומית מדאורייתא; מאידך גיסא, לבישת הציצית נועדה לא רק לבטא דבר מה אלא לחולל בו את "למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי". היא נועדה לעטוף את האדם בתודעה מתמדת של הווייתו בעולם, ושל החובה לעשות את מצוות ה'.

פרשת שלח היא אפוא הזדמנות לחיזוקה של הנאמנות למצווה זו ול"מדים" שלנו. הציצית היא סוג של בגדי כהונה, ויש לה מקבילות רבות לבגדים אלה: פתיל תכלת, לזיכרון, וכן העובדה שרק בבגדי כהונה וציצית אין חובה ההימנעות משעטנז נוהגת. גם הצורה בה כתובה המילה ציצית בתורה – "ציצת" – מזכירה את הציץ. ואנחנו שזוכים להיות מחויבים ללבוש בגדי כהונה מיוחדים גם בהיותנו מחוץ למקדש, שהלוא אנו "ממלכת כהנים" מצווים לכלול את הציצית כחלק בלתי נפרד מלבושנו, ולזכות בשתי התנועות של המצווה – זו המבטאת וזו היוצרת.

(שלח תשפ"ג)