פעמים רבות בתנ"ך מסופר על אנשים שנקלעו לצרה ונחלצו ממנה. לכאורה גם סיפורם של אחי יוסף בפרשתנו הוא סיפור כזה – הם ירדו למצרים לשבור אוכל, ומצאו את עצמם מסובכים בעלילות ריגול וגניבה, המעמידות בסכנה את שלומם של אביהם ושלמות משפחתם. אולם סיפור האחים הוא יוצא דופן, שכן למרות מחשבתם שהם נתונים בצרה גדולה, למעשה לא היו בסכנה אף לרגע. השליט המצרי המאיים היה למעשה כל הזמן יוסף אחיהם, שלא התכוון כלל לפגוע בהם. במקרה זה, הגאולה מהצרה נעשתה על ידי הגילוי שמעולם לא היו נתונים בצרה. לא היה צורך בגאולה אמיתית, אלא רק בפקיחת עיניהם לאמת שלא ידעו, לפיה כל הסכנה והאיום היו אשליה בלבד.
האדמו"ר מאיזביצא, בספרו מי השילוח, לומד מכך דבר גדול:
"ויהודה היה סובר שעומד לפני מלך גוי ומתווכח עמו, וכאשר שלח להם הש"י הישועה אז ראו שגם למפרע לא היו בסכנות, כי באמת היו מתווכחים עם אחיהם. וכן לעתיד כאשר יושיענו הש"י ויפדנו, אז יראה לנו ה' כי לא היינו בגלות מעולם ולא משל עלינו שום אומה רק ה' לבדו".
האדמו"ר, כדרכו, רואה בכל סיפורי התורה אירועים עכשוויים המתרחשים אצל כל יהודי בכל דור. על פי זאת הוא טוען, שכשם שצרתם של בני יעקב התגלתה כאשליה, כך גם יתגלה לגבי הגלות כולה וכל צרותיהם של ישראל. לא רק שתבוא ישועה מהגלות, אלא שיתברר למפרע שהכל היה כחלום בלבד, "היינו כחולמים". כמה מתאים הדבר ליוסף, בעל החלומות ופותר החלומות, לארגן לאחיו מעין חלום בלהות, שייעלם כלא היה ברגע היקיצה!
לא ברור האם כוונת האדמו"ר היא לבירור שכלי בלבד, בו יתברר שבעומק הדברים היו הגויים שלוחיו של הקב"ה, או שמא ליקיצה ממשית בה תיפקחנה עינינו לפתע ונגלה שהכל היה רק חלום. בנו וממשיכו של "מי השילוח", רבי יעקב מאיזביצא, כתב בהקדמת ספרו "בית יעקב" שהעולם הזה הוא מעין חלום רע ממושך שהנשמות בוחרות להיכנס אליו בתור ניסיון. מי שמתלונן ומתרעם כלפי ה' על הרע שבעולם נכשל בניסיון, ומי שמבין שהכל רק חלום והכל לטובה, עומד בניסיון ויזכה לשכר גדול. יהי רצון אם כן שנזכה להקיץ במהרה לגאולה השלמה. (ויגש תשע"ח)
"לא היינו בגלות מעולם"
השארת תגובה