הרב יגאל גרוס
בפרשת השבוע כותבת התורה "לֹֽא־תְבַשֵּׁ֥ל גְּדִ֖י בַּחֲלֵ֥ב אִמּֽוֹ", ומכאן נלמדות הלכות בשר וחלב. בעקבות כך נעסוק בשאלה האם מותר לאכול בשר טופו או נקניקייה טבעונית ביחד עם חלב, בציבור, או שמא שיש בכך איסור בגלל מראית עין.
מראית עין
האם יש איסור לעשות מעשים מותרים מפני שנראים כאסורים? הגמרא במסכת שבת (קמו ע"ב) מביאה מחלוקת תנאים בשאלה זו. לדעת תנא קמא אדם שנרטבו בגדיו בשבת, אסור לו לשטוח אותם בציבור להתייבש, כדי שלא יחשדו בו שכיבס אותם בשבת, אך על גגו בצנעה מותר. לדעת רבי אליעזר, לעומת זאת, שגם בצנעה אסור, כיוון שכל מה שאסרו מפני מראית עין גם בצנעה אסור.
מחלוקת נוספת בשאלה זו היא, האם מותר לטייל עם בהמה שפעמון קשור לצווארה (שבת סד ע"ב). כאשר מדובר ברשות הרבים אין מחלוקת שאסור, מכיוון שהרואים חושדים שמוליכים את הבהמה למכירה. נחלקו בהליכה בחצר, לדעת תנא קמא מותר, מכיוון שהצעידה נעשית בצנעה, ואילו לדעת רבי אליעזר אסור, מכיוון שכל מה שאסרו מפני מראית עין אסור גם בצנעה.
מחלוקת הראשונים
בפסק ההלכה נחלקו הראשונים:
א. הרב ניסים גאון (תוספות עבודה זרה יב ע"א ד"ה כל) פסק להלכה כדעת תנא קמא, שכל דבר שאסרו חכמים, מותר לעשותו בחדרי חדרים. הסיבה שפסק כך היא התבססות על גמרא במסכת חולין (מא ע"א) הכותבת שאסור לשחוט בהמה בשוק כיוון שכך היה מנהג האפיקורסים, אבל בחצר בצנעה – מותר.
ב. התוספות (חולין שם) דחו את ראיות רב ניסים גאון, ומשום כך פסקו להלכה כדעת רב הסובר שכל דבר שאסרו חכמים לעשותו בפרהסיא, אסור לעשותו גם בחדרי חדרים. את הראייה מדברי הגמרא בחולין המתירה לשחוט בחצר בצנעה דחו, שכן גם שם אם מישהו יראה, הוא יחשוב שהשוחט עושה פעולה מותרת, ולכן וודאי שגם האוסרים מפני מראית עין יתירו במקרה זה.
ג. הר"ן (ביצה ד ע"ב בדה"ר) בגישה שלישית סבר, שכל דבר שאסרו חכמים לעשותו ברשות הרבים מחשש שמא יחשדו שעוברים איסור, אסרו לעשותו גם בצנעה. אבל בניגוד לתוספות שכתבו שיש איסור לעשות רק מעשים הנראים כמו איסורי דאורייתא (כמו כיבוס בגדים בשבת), הוא טען שהכלל חל גם על איסורי דרבנן.
ההלכה באיסור דאורייתא
להלכה פסק השולחן ערוך (או"ח שא, מה) כדעת התוספות, שכל דבר שנאסר לעשותו בפומבי נאסר לעשותו גם בחדרי חדרים. משום כך אדם שנרטבו בגדיו בשבת – אסור לו לשטוח אותם בשמש גם בצנעה, כדי שלא יחשדו בהם שכבסם. אף על פי כן כפי שהעיר המשנה ברורה, כאשר מדובר בבגדי קטן, מותר כיוון שכולם יודעים שדרכם להירטב, ולא יחשדו בו שכיבסם.
האם בעקבות כך, יהיה אסור לאכול נקניקייה טבעונית עם גבינה אפילו בבית (וקל וחומר בציבור)? למעשה נראה שמותר. הסיבה לכך כפי שכתב הרא"ש (נדה ט, ז), שבמקומו מותר היה ללבוש בגדים הנראים כבגדי כלאיים, כיוון שהכל ידעו שלא מדובר בכלאיים ולכן אין בלבישתם איסור. כן גם כאן, כולם יודעים שיש נקניקיות טבעוניות, ולכן יהיה מותר לאוכלן עם גבינה בציבור.
ההלכה באיסורי דרבנן
כפי שראינו, נחלקו התוספות והר"ן בשאלה, האם גם דבר שנאסר באיסור דרבנן אסור בחדרי חדרים. בעקבות מחלוקתם נחלקו גם האחרונים:
א. הביאור הלכה (שא, ד"ה בחדרי) פסק בעקבות הרמ"א (יו"ד פז, א), שדבר שנאסר מדרבנן – מותר לעשותו בחדרי חדרים, וכדעת התוספות. כמו כן הוסיף כסברא להקל את דעת רב ניסים גאון, שעל אף שאין הלכה כמותו ואסור לעשות בצנעה מעשים שנראים כאסורים, מכל מקום אפשר לצרפו כסברא להקל.
גם הרב עובדיה (יביע אומר יו"ד ו, ח) צעד בדרך זו ופסק משום כך, שאין איסור למסעדה להגיש לאחר סעודה בשרית כוס חלב צמחי, כיוון שבנוסף לעובדה שכולם כיום יודעים שיש חלב צמחי, ההרחקה בין בשר לחלב תוקפה מדרבנן – ובאיסור דרבנן לא גזרו משום מראית עין.
ב. המהרש"ל (כה, נב) והש"ך (יו"ד שם) חלקו ונקטו כדעת הר"ן, שגם דבר שנאסר מדרבנן – אסור לעשותו בצנעה משום מראית עין. משום כך פסק שכאשר אוכלים בשר עוף (האסור מדרבנן) עם חלב, יש לעשות היכר כדי שלא יחשדו בו שעובר על איסור דרבנן.
(ראה תשפ"ג)
