לדייק את האמת האישית שלנו

לפי המתואר בפרשה, גם לאחר שנכבוש את הארץ, נביס את עמי כנען ונחרים את פסליהם ואליליהם, הסכנה מהעבודה הזרה עדיין קיימת ומסוכנת. גם לאחר שנגיע למנוחה ולנחלה, הסכנה תוכל לארוב לנו. התורה מציינת שלוש דרכי הסתה לעבודה זרה אשר עלינו להיזהר מפניהן:

הראשונה היא נביא השקר. אדם כריזמטי שבא עם אותות ומופתים ומשכנע אנשים ללכת אחריו כמו שאנחנו רואים לפעמים בכתות. אנשים מחפשים מישהו שיסדר להם את הכאוס של העולם או את הבלגן בו הם נמצאים כעת. בקסמיה הרבים, אותה דמות נותנת פרשנות שמסדרת, מרגיעה ומשכנעת את האדם ללכת אחריה.

הדרך השנייה היא הסתה ע"י בן משפחה או אדם קרוב. באופן טבעי כאשר אדם מגיע למכור לנו מוצר או לשכנע אותנו בעמדותיו, אנחנו מנסים להפעיל את ההגנות שלנו, להטיל ספק. ההגנות הללו אינן פועלות כאשר אנחנו מרגישים בטוחים בקרבת בני המשפחה- האנשים שתמיד ירצו בטובתנו. במקומות אלו אנחנו יותר רגישים ועל כן משתכנעים בקלות.

הדרך השלישית, עיר הנידחת, מסמלת את כוחה של הקונפורמיות. כאשר קהילה שלמה, יישוב או שכונה הולכים בדרך מסוימת, ההיגיון אומר שחוכמת ההמון אינה משקרת. קשה לחשוב נגד הזרם ועוד יותר מכך- קשה לפעול כנגדו.

מעניין לראות כי העונש לאותם מסיתים הוא חמור ביותר, אבל למעשה הציווי הוא לא "מות יומת" בדומה לעבירות חמורות אחרות אלא "וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ", "כִּי הָרֹג תַּהַרְגֶנּוּ יָדְךָ תִּהְיֶה בּוֹ בָרִאשׁוֹנָה לַהֲמִיתוֹ וְיַד כָּל הָעָם בָּאַחֲרֹנָה". מעבר לכך שאותו אדם או קבוצה מסיתה ייהרגו, האדם אותו ניסו להסית צריך להיות זה שיהרוג אותו אקטיבית. ניתן ללמוד מכך על ההבנה שכדי להסיר את הרוע, לשנות תפיסת עולם, יש צורך במעשה אישי ודרמטי. כאשר אנו נתקלים בתרבות רעה אין לסמוך על אחרים שיעשו את העבודה בשבילנו, עלינו לבער בעצמנו את הרוע כדי שלא ידבק בנו.

הפרשה אמנם מדברת על עבודה זרה אך מעניין לחשוב על הדברים בהם אנחנו מאמינים בגלל דמות כריזמטית וסוחפת, שכנוע של בני משפחה או בגלל ש"ככה כולם עושים". נכון, לא תמיד נכון וצריך ללכת נגד הזרם, אבל המודעות לתהליכי השכנוע שעובדים עלינו, עוזרת לנו להטיל ספק ולדייק את האמת האישית שלנו. גם מקומות עבודה מנסים להסית אותנו לעבר ההתנהגות המצופה בארגון- אם דרך כריזמה של המנהיג, תרבות של "משפחה" או דרך הקונפורמיות של הרוב. הפרשייה אומרת לנו להיות מודעים לתהליכים אלו ואם מזהים בתוך העבודה גם "עבודה זרה"- לא לעמוד מנגד.

(ראה תשפ"ג)