מערכת שבתוןהרב ציון טויל שליט"א, ראש ישיבת ההסדר נצר מטעי ורב קהילת נצרים שבאריאל
"אשא דעי למרחוק ולפועלי אתן צדק" (איוב לח, ג). ישנן הרבה תופעות גדולות בחיי האדם והאומה שאינן יכולות להיות מוסברות אלא בפרספקטיבה של זמן. בזמן שהן מתרחשות קשה להבין את פשרן, אולם לאחר זמן במבט ארוך טווח אפשר להבין יותר את משמעותן. כאשר "אשא דעי למרחוק" אז "לפועלי אתן צדק". ולכן, כאשר אדם בא אל הכהן ואומר לו שנמצא נגע בביתו, הוא אומר: "כנגע נראה לי". כך אומרת התורה.
מדוע "כנגע" ולא "נגע"? כי עכשיו הדבר נראה "נגע", ומאוחר יותר יתברר שרק "כנגע" היה הדבר, וייתכן אף שה"נגע" יהפוך ל"ענג". בהסתכלות פשוטה, ההתנתקות הייתה בלתי הגיונית בעליל! מסירת חבלי ארץ פורחת שנבנו בהסכמה לאומית רחבה, ללא שום הסכם, לגרועים שבאויבינו – זה דבר לא הגיוני!
גוש קטיף ביטא את פסגת הציונות והתגשמות חזון הנביאים בדורנו. יישובים פורחים, חקלאות משגשגת, יישובים של קיבוץ גליות, חבל ארץ שיש בו הרבה תורה וחסד, יחד עם חברה יצרנית. ואתה שואל את עצמך למה? ההתנתקות/הגירוש הוא המשבר החמור ביותר בתולדות הציונות! אנו במו ידינו פירקנו את עצמנו. ויותר מכך, פינוי היישובים בצפון השומרון זועק לשמיים: חורבן לשם חורבן! ושוב מהדהדת השאלה: למה?
התשובה לכך היא: מי שמנותק – מנתק! המנותק מנשמתו, מנותק מאלוקיו, מנותק מזהותו ומדבר ה' אשר בלבבו – הוא מנתק! אומר דוד המלך ע"ה: "והיה כעץ שתול על פלגי מים". כאשר יש לעץ שורשים שיונקים ממימי התורה והקדושה, הוא מניב פירות: "פריו יתן בעתו" ואפילו "עלהו לא יבול"! וכשאין שורשים, הכל נובל וקמל, ולבסוף אף נעקר!
ארץ ישראל היא לא רק מסגרת של חיים, היא מהות של חיים – בה ניתן לקיים חיים שלמים אחדותיים של האומה הישראלית: "ממלכת כהנים וגוי קדוש". תשוקת ארץ ישראל, מלמדנו מרן הרב קוק זצ"ל, היא: "לחיות את החיים הישראלים במלואם ללא סתירה והגבלה". (אורות ארץ ישראל). הגלות היא בית קברות ומקום תרדמה מבחינה לאומית. כך מלמדנו הגר"א.
אמנם הגלות מירקה אותנו מעוונותינו, אך לא הסירה את כל חוליי עמנו, וכפי שאומר הנביא יחזקאל (פרק לו'): גם אחרי שנשוב לארצנו, צריך לטהרנו מכל טומאותנו וגילולינו ע"י מים טהורים, וכן צריך להסיר את לב האבן שבקרבנו ולתת לנו לב בשר. אנחנו נושאים איתנו צלקות בגוף ובנפש משנות הגלות.
אולם, לא רק הגלות הרדימה אותנו אלא אף: "השלוה הגשמית שתבא לחלק מהאומה אשר ידמו שכבר באו למטרתם כולה, תקטין את הנשמה" (אורות התחיה). מבחינה זאת, אם כל מטרת בואנו לארצנו היא לצורך מקלט בטוח, כלכלה וביטחון, בעצם המשבר הוא בלתי נמנע!
גם לו לא אירעה ההתנתקות, התפיסה הכללית שעם ישראל, גור אריה יהודה, ניעור משנתו וממלא את ייעודו האלוקי ההיסטורי, לא הייתה ועדיין היא אינה התפיסה הציונית הרווחת. ההתנתקות היא לא שורש הבעיה, היא התוצאה! ומתוך כך, התברר במוחש וביותר לאחר אירועי שמחת תורה, שהחיבור לקודש הוא דבר קיומי! וכשאנו אומרים ניתוק מהשורשים, אין הכוונה רק מקיום מצוות, אלא מתפיסת מחשבת הציונות ומטרת התאגדותנו כעם ריבוני בארצו.
האסון הנוראי שפקד את עמנו בשמחת תורה המחיש דבר נוסף. חטפנו סטירת לחי מצלצלת, וכאילו ריבונו של עולם אומר לנו: "בניי חביביי, תתעשתו! חזרו לעצמכם! תפסיקו 'לחיות בסרט' ולספר לעצמכם סיפורים דמיוניים שמתפוצצים לכם בפרצוף! בניי חביביי, אתם עכשיו בגאולה! את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק, ואיש לא יעצור את גאולת ישראל!"
יש כאן תהליך אלוקי שמתקדם כל הזמן. הוא לא בשליטתנו, אלא שאם נפעל עם א-ל, התהליך יהיה ללא ייסורים, ואם נתכחש לעצמנו נסבול חלילה עוד ייסורים רבים! ובעצם כל הדין הנורא היה בחסד, להציל אותנו מעצמנו ומדמיוננו.
ומהתנתקות, נזכה להתחברות ולחזרה לכל מרחבי נשמתנו, תורתנו וארצנו!
