מרב לרנרבתקופת הבחירות אנחנו עוקבים אחרי הסקרים באדיקות, אך עד כמה הם באמת מנבאים את תוצאות הבחירות, בתקופה בה גנץ עוד שותק, החיבורים בין המפלגות עוד לא נעשו, והכל עוד לוט בערפל? לפי פרופ' גבי וימן, מסתבר, שלא ממש. בקושי את המצב ליום בו נערך הסקר. ד"ר מינה צמח חושבת אחרת. דיברנו אתם
בתקופה זו אנו מוצאים עצמנו מידי ערב צמודים למסך בכדי לגלות למי עלו המנדטים – ולמי ירדו. בבחירות 2015 הסקרים הראו כי המפלגה שתזכה במספר המנדטים הרב ביותר היא "המחנה הציוני". הלכנו לישון עם בוז'י וקמנו עם ביבי. לפני כשבוע, לאחר הכרזתם של השרים בנט ושקד על הקמת מפלגת "הימין החדש", בסקר של תאגיד 'כאן' ניתנו לה 14 מנדטים, למול 6 מנדטים של חברת החדשות. באותו יום ממש. האם הסקרים אמינים?
כבר שנים שגבי וימן, פרופסור מן המניין בחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה, חוקר את עולם סקרי הבחירות. בשיחה עם 'שבתון' הוא מעלה מספר תהיות לגבי אמינות הסקרים ומתאר מהם הנתונים שמוסתרים מהציבור. פרופ' וימן מסביר שבתקופה הנוכחית, קצת פחות משלושה חודשים לפני הבחירות, רובנו כלל לא יודעים למה נצביע ולכן סקרים שנעשים בתקופה זו אינם יכולים לנבא את העתיד: "אנשים משנים את דעתם. חלק גדול מהמשיבים לסקרים עונים שהם לא יודעים או לא החליטו וביום הבחירות מצביעים, לא תמיד כפי שחשבו קודם. בחלק מהסקרים אנשים לא עונים את האמת מסיבות שונות ומשיקולים של הטיית התוצאות לכיוון מסוים או כדי לפגוע במישהו. ולכך יש להוסיף את הבעיות הקשות של הדגימה, גם בסקרים האינטרנטיים וגם בסקרים הטלפוניים".
"אין מפה פוליטית, אין מפלגות, אין רשימות ואין מועמדים. המפה הפוליטית לא ברורה עדיין לסוקרים ולציבור, ולכן התשובות לסקרים אינן משקפות את מה שבאמת יקרה"
עוד לא יודעים במי לבחור
ביחס לישראל, אומר פרופ' וימן, כי כל מי שעושה היום סקר לניבוי תוצאות הבחירות, הוא כמעט שרלטן, מהסיבה שאין היום מצב פוליטי ברור. "אין מפה פוליטית, אין מפלגות, אין רשימות ואין מועמדים. הדוגמה המובהקת לכך היא המחנה הציוני – בשבוע שעבר היה המחנה הציוני, השבוע אין מחנה ואין ציוני. כל הסקרים שנערכו עם המחנה הציוני כבר לא רלוונטיים. לא יודעים איפה גנץ יהיה, מי ברשימה שלו ואם הוא ימין או שמאל. המפה הפוליטית לא ברורה לסוקרים ולציבור. אני היום מתקשה לענות באופן אובייקטיבי למי אצביע, כשאני לא יודע מי רץ עם מי, ובוודאי שגם הציבור לא יודע ולכן התשובות אינן משקפות את מה שבאמת יקרה בעוד כמה שבועות כמפה פוליטית יציבה".
ד"ר מינה צמח, אחת הסוקרות הידועות בתחום, עוסקת בכך כבר 46 שנים וכיום משמשת כמנהלת המדעית של מכון מדגם. בניגוד לדבריו של פרופ' וימן ביחס לניבוי תוצאות הבחירות היא אומרת כי הסקרים אינם באים לנבא את העתיד ומי יזכה, אלא נותנים תמונת מצב לרגע הנוכחי שבו הסקר נערך: "סקר שנותן כוונות הצבעה נכון רק לזמן שהוא נעשה בו. מה שיש בסקרים היום – זה לא אומר שאלו יהיו תוצאות הבחירות, אלא שזה המצב היום. מהבחינה הזו הסקרים באמת אמינים. יש בעיה אחת: בסקר בחירות, של כוונות הצבעה, לא כולם החליטו למי יצביעו, ופה אנחנו צריכים לפצח את הקולות הצפים, ולכל מכון יש את השיטות שלו לעשות זאת. השיטה לרוב היא עם שאלות עזר, כך שאת מי שאומר 'לא החלטתי' שואלים 'למי אתה נוטה', 'בין איזה מפלגות מתלבט', וכו'. בכל מערכת בחירות יש שאלות עזר אחרות לפצח את הקולות הצפים".
לא רוצים לענות לסקרים
בעיה נוספת שמעלה פרופ' וימן לגבי הסקרים בישראל היא שבסקרים הטלפוניים אחוזי המענה נמוכים ולא מיטיבים לייצג אוכלוסיות רבות: "כ-80 אחוז מהאנשים מסרבים לענות. זה המספר שהסוקרים מסתירים ולא מדווחים עליו. יש אולי 20 אחוז שעונים. האם הם מייצגים את ה-80 אחוז שלא ענו? בהחלט לא. גם בתוך ה-20 אחוז שעונים יש 35 אחוז שעונים 'מתלבט' או 'לא החלטתי', שזו קבוצה גדולה. צריך להבין שאותם 35 אחוז מכשילים את הסקרים כי בבחירות חלק גדול מהם יצביע. נוסיף לכך את העובדה שחלק מתת האוכלוסיות בישראל אינן מיוצגות טוב בסקרים הטלפוניים והאינטרנטיים, בעיקר חרדים, ערבים, עולים חדשים וחיילי צה"ל. חלקים ניכרים באוכלוסייה לא משתתפים בסקרים הללו".
ד"ר צמח פוסלת מכל וכל את דברי פרופ' ויימן, ואומרת כי במכון אותו היא מנהלת, הם דוגמים את כל חלקי האוכלוסייה במדגם שמכונה 'מדגם שכבות' בו מחלקים את האוכלוסייה לשכבות לפי המאפיינים הרלוונטיים לנושא הנחקר. "עושים שכבה של יהודים וערבים, ובתוך היהודים יש גם שכבות, יש חרדים ויש עולים. בתוך זה מחלקים לפי אזורי מגורים, דואגים לייצוג לפיי מגדר, גילאים ורמה דתית. הנתונים יהיו בערך 9 אחוז חרדים, 12 אחוז דתיים, כל השכבות האלה מיוצגות. אנחנו מראיינים מדגם מייצג של חרדים מכל רחבי הארץ והם נכנסים כמשקלם באוכלוסיה. מי שאומר שחרדים לא מיוצגים, כך לפחות במכון שלנו 'מדגם', מדבר מבלי לדעת מה הוא אומר".
ביחס לטענה כי רק 20 אחוז משיבים בסקר, ד"ר צמח מסכימה עם דבריו של פרופ' וימן אך מדגישה כי יש לכך פתרון: "500 איש עונים על סקר בחירות לתקשורת. שיעור ההיענות באמת נמוך, כי חלק מהאנשים לא בבית, ויש גם סירובים. יש בסביבות 20% היענות. אבל, המדגם בנוי בשכבות, אז כשמישהו לא עונה לוקחים חלופה מאותה שכבה (למשל, אם חרדי מאזור בני ברק לא ענה – לא יהיה מצב שידגמו במקומו חרדי מאזור ירוחם ולא מאזור בני ברק). רק 10 אחוז מהעונים על הסקר הם בדרך כלל המתנדנדים, שאנו מנסים לפצח את החלטתם על ידי שאלות עזר".
"במערכת הבחירות הקודמת היה סקר שבו המחנה הציוני קיבל יותר מנדטים מהליכוד ואנחנו יודעים שאנשים פחדו שבגלל זה השמאל יקים ממשלה ורצו לחזק את הליכוד, והיו מעברים מהבית היהודי לליכוד"
הסוקרים מטים נתונים?
מה גובר על מה, הרצון להביא נתונים מהימנים או הנאמנות ללקוח שהזמין את הסקר? לדברי פרופ' וימן, מדובר בענף פרוץ ללא קוד אתי או איגוד של סוקרים. "לפני שנים כמה פרופסורים לתקשורת וביניהם אני ניסינו לכנס את כל הסוקרים כדי לבסס אמנה של קוד אתי שהם יקבלו על עצמם. רוב הסוקרים לא רצו לבוא. מינה צמח הגיעה וייצגה חלק קטן מהסוקרים. למרבה הצער לא הגענו להסכמה, בוודאי לא עם אלו שלא הגיעו. ברור שיש הטיות בסקרים. חלק גדול מהסקרים שמתפרסמים כיום מוטים בגלל אינטרסים פוליטיים. לחלק מהסוקרים יש כובע כפול – הם עובדים גם עבור מפלגות, מטות בחירות או יח"צנים ומשרדי פרסום והם גם עובדים עבור התקשורת, ואני לא תמיד יודע למי הנאמנות שלהם גבוהה יותר".
בניגוד אליו טוענת ד"ר צמח כי כיום יש קוד אתי שמוסכם על כל הסוקרים, ולמרות שבמכון מדגם סוקרים גם עבור מפלגות וגם עבור התקשורת – אין הטיית נתונים, כיוון שלכתחילה הרצון שלהם הוא שהנתונים יהיו תקפים וכמה שיותר נכונים.
"יש היום ארגון של מכוני המחקר שיש להם קוד אתי. הקוד אומר בין השאר שהשאלות צריכות להיות תקפות ומייצגות וכך גם המדגם. מה עושה סקר תקף? מדגם מייצג, שאלות תקפות, וניתוח תקף. בנוסף צריך שיהיה ריאיון נכון, תדרוך נכון של המרואיינים וביקורת עליהם ועל עבודתם. גם הפרסום צריך להיות נכון, צריך לפרסם את מספר המרואיינים, צריך הגדרה מפורשת של האוכלוסיה, טעות הדגימה וכו'. אם עושים סקר לגוף שאינו גוף תקשורת צריך לפרסם מי הזמין את הסקר".
ד"ר צמח ממשיכה: "האם יש משהו שמוטה לטובת מפלגה שאנחנו עובדים איתה? ודאי שלא, אנחנו הגונים ולא נטה שום נתונים. אין מפלגה שנרצה ביקרה כי אנחנו עובדים איתה. אנחנו רוצים להיות כמה שיותר צודקים ונכונים. כדי שלא יהיה טעם לפגם, לעולם לא נהיה בבלעדיות של מפלגה אחת. בשעתו הפסדנו מפלגות כי לא הסכמנו לתת בלעדיות. אם עובדים עם מספר מפלגות אי אפשר להיות בעד מישהו מסוים. אנחנו אנשי מקצוע ובעלי כללי אתיקה שרוצים שהנתונים יהיו תקפים וכמה שיותר נכונים".
"לחלק מהסוקרים יש כובע כפול – הם עובדים גם עבור מפלגות, מטות בחירות או יח"צנים ומשרדי פרסום והם גם עובדים עבור התקשורת, ואני לא תמיד יודע למי הנאמנות שלהם גבוהה יותר"
עד כמה צריך בכלל סקרים?
פרופ' וימן: "צריך סקרים. גם האקדמיה עושה שימוש בסקרים. אני גם מבין את העניין והשעשוע הפוליטי בלעקוב אחרי סקרים, לראות מי עולה ומי יורד, מבין את הערך הרייטינגי, הבידורי. אבל צריך להגביל את הלהיטות לסקרים כדי למנוע את ה'פייק סקרים' וכן להציג את הסקרים עם מגבלותיהם. צריך להציג גם את השאלות והתשובות לשאלות: מי הזמין את הסקר – נניח שזה נעשה מטעם מפלגה, מה היה המדגם – השיטה, מה היו אחוז המסרבים, ומה האחוז של אלו שלא ידעו לענות".
ד"ר צמח: "למפלגות הסקרים חשובים כי זה כלי עבודה, ואת הציבור זה מעניין, הציבור שלנו מאד פוליטי, וגם הסקר נותן מידע שעל פיו אפשר לקבוע למי להצביע, ההחלטה יותר מושכלת. לדוגמא, במערכת הבחירות הקודמת היה סקר ביום שישי האחרון לפני הבחירות, שבו המחנה הציוני קיבל יותר מנדטים מהליכוד ואנחנו יודעים שאנשים פחדו שבגלל זה השמאל יקים ממשלה ורצו לחזק את הליכוד, והמעברים היו מהבית היהודי לליכוד, בתוך גוש הימין. לא היו מעברים בין המחנות. מה שהשפיע על אנשים לשים בקלפי 'ליכוד' היו הסקרים האחרונים והעצרת שביבי עשה ביום ראשון שלאחר מכן. על סמך האינפורמציה של הסקרים הייתה החלטה מושכלת להצבעה".
