יעקב ספוקויניוְאַשְׁבִּיעֲךָ בה' אֱלֹקי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹקי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ. כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק (כד, ג-ד). שתי שאלות חשובות שאל אברבנאל על פסוקים אלה: א. מדוע ביקש אברהם מאליעזר 'רק לא כנענית'? האם משום שהכנענים עבדו עבודה זרה? הרי גם משפחת נחור עבדה עבודה זרה; ב. למה נפסלו כל אלה שאברהם ישב בקרבם – ענר, אשכול וממרא – הרי הכתוב מעיד עליהם שהיו בעלי בריתו של אברהם?
נחמה ליבוביץ' מסבירה כי החשש של אברהם מאנשי כנען היה כפול: הוא לא חשש מעבודת האלילים של אנשי מולדתו בחרן, כיוון שידע שיוכל להשפיע עליהם ולגיירם. אברהם חשש מאנשי כנען בעיקר משום שהיו חסרי מוסר לחלוטין. זו לא הייתה רק עבודת אלילים, אלא התמכרות לתועבה של ממש. ראיה לכך בפרשת העריות הנקראת ביום הכיפורים, שבה נכתב במפורש – כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה לֹא תַעֲשׂוּ וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ (ויקרא יח, ג). רש"י מסביר שם: "מגיד שמעשיהם של מצריים וכנעניים מקולקלים מכל האומות… מגיד שאותם עממין שכבשו ישראל מקולקלים מכולם". מוסיף על כך הרש"ר הירש, כי אברהם חשש שהשפעתה של אישה כנענית על יצחק תגדל פי כמה וכמה, משום ש'אנוכי יושב בקרבו' ולא תהא זו רק השפעתה של האישה אלא השפעת כל בני משפחתה, ועובדה זו תקשה מאוד על יצחק להתמודד. לכן אברהם לא חשב בכלל להשתדך עם בעלי בריתו שהיו מיושבי הארץ.
לאחרונה התוודענו לתועבה הכנענית של שכנינו צמאי הדם. מעשי הזוועה שחוללו ביקירינו בלתי ניתנים לתיאור ולעיכול. המאבק נגד הַכְּנַעֲנִיּוּת הזו לא התחיל עכשיו. השבוע לפני 57 שנים יצא צה"ל לפעולת תגמול בעיירה סמוע בדרום הר חברון. שנתיים קודם לכן (1964) הוקם בירדן אש"ף – ארגון שחרור פלסטין, והוא החל מייד בסדרת פעולות טרור מסוריה ומירדן נגד אזרחים וחיילים ישראלים. בפיגוע האחרון, שהוביל לפעולה, נפלו שלושה צנחנים בעת שהקומנדקר שבו נסעו עלה על מוקש במדבר יהודה. עקבות המחבלים הובילו לכיוון העיירה סמוע, אז בשליטת ממלכת ירדן. חטיבת הצנחנים, אשר חייליה נפלו במארב המחבלים, היא זו שהופקדה על ביצוע הפעולה. מפקד הכוח היה אל"מ רפאל איתן, 'רפול', והוא נתמך בכוח שריון ובסיירת מטכ"ל בפיקודו של דב תמרי. המטרות היו פגיעה רצינית בתשתית ירדנית תומכת טרור, בתקווה שתוביל להפסקת הטרור מאזור זה; והרתעת הירדנים מתמיכה בטרור האש"פי.
במהלך הפעולה נתקלו כוחותינו באופן מפתיע בהתנגדות עזה של צבא ירדן. גם מטוסים ירדניים חדישים מסוג 'הוקר הנטר' מתוצרת בריטניה השתתפו בלחימה. בהיתקלות נפל מג"ד 202, יואב שחם הי"ד. למרות התערבות הצבא הירדני, הצליחו כוחותינו להשתלט על סמוע ולהרוס יותר ממאה בתים של טרוריסטים. 14 חיילי ירדן נהרגו ושניים נשבו. בדרך אל סמוע וממנה נתקלו הכוחות בהתנגדות של מקומיים ונאלצו להילחם ולהרוס בתים גם בכפרים אלה. התוצאה הייתה הרבה יותר חריפה ממה שתכננו תחילה. מטרה אחת של הפעולה הושגה – הפסקה מוחלטת של פעולות טרור מאזור זה לכמה שנים.
פעולת סמוע הייתה הפעולה הגדולה ביותר מבין פעולות התגמול. היא כללה קרבות חי"ר, שריון ואוויר. בקרב האווירי הופל לראשונה מטוס הנטר בידי מטוס מיראז' ישראלי. הטייס המפיל היה רן פקר, אלוף ההפלות של חיל האוויר. הטייס שהופל היה מפקד טייסת ההנטרים. ההישג גדול עוד יותר כאשר מביאים בחשבון כי בקרב האווירי לחמו ארבעת מטוסינו נגד שמונה מטוסים ירדניים. העליונות האווירית הישראלית בקרבות מול מטוסים ירדניים וסוריים בשנה זו, 1966, שימשה השראה לפעולה העתידית במלחמת ששת הימים.
פעולת סמוע לימדה לקח את הצבא הירדני ואת תושבי הסביבה, וגם את המלך חוסיין. ברם, המלך הירדני הבין את הדברים הפוך מההיגיון הישראלי: במקום להיות מורתע, הוא פשוט בחר צד. חוסיין החליט להצטרף לציר הרשע דאז – קע"ם – קהילה ערבית מאוחדת – איחוד בין צבאות מצרים וסוריה, ששאפו להכות ולהשמיד את מדינת ישראל. איחוד זה הוביל, כידוע, למלחמת ששת הימים, שבה הפסיד חוסיין את השליטה ביהודה ושומרון ובירושלים.
המאבק ברוע ובהפקרות המוסרית הכנענית עודנו בעיצומו, וביחד בע"ה ננצח!
Yaakovspok1@gmail.com
(חיי שרה תשפ"ד)
