אבי רט (מנהל חינוכי ועורך התלמוד הישראלי [מדיסון])בשיאה של הדרמה המשפחתית רבת השנים והמכאובים העוברת על משפחת יעקב ובניו, כאשר יהודה ניגש אל יוסף ולוקח ערבות על אחיו והמשפחה, מתוודע יוסף אל אחיו. הוא משתמש פעמיים במילת מפתח שיש בה כדי להסביר את כל מה שהתרחש, את הסיפור והמהלך כולו: "וַיִּשְׁלָחֵנִי אֱלֹקים לִפְנֵיכֶם לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם לִפְלֵיטָה גְּדֹלָה. וְעַתָּה לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלֹקים…".
יוסף משתמש במילה 'שליחות' כדי לבטא הן את מבט העל של ההתבוננות במציאות, והן את הערך והתודעה שמהם הוא בא ושמכוחם הוא פועל. כבר מבית אבא יונק יוסף את תודעת השליחות ואת המהות שמאחורי המילה הזאת. זו תודעה שהתגובה אליה מתמצה במילת המפתח הנוספת 'הִנֵּנִי': "וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף הֲלוֹא אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֲלֵיהֶם וַיֹּאמֶר לוֹ הִנֵּנִי. וַיֹּאמֶר לוֹ לֶךְ נָא רְאֵה אֶת שְׁלוֹם אַחֶיךָ וְאֶת שְׁלוֹם הַצֹּאן וַהֲשִׁבֵנִי דָּבָר וַיִּשְׁלָחֵהוּ מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן וַיָּבֹא שְׁכֶמָה".
לחיות בתודעה של שליחות זה להבין שהחיים אינם אוסף מקרי של אירועים מזדמנים, או איזו הסתברות סטטיסטית בלבד של התרחשות מאורעות. לחיות בתודעה של שליחות זה להפנים שלכל אחד ואחת בחיים יש שליחות, מטרה, ייעוד ומשמעות בעולם. לחיות בתודעה של שליחות זה לחוש במלוא העוצמה, המהות והעומק שאתה נציג של אנשים, חזון, אידיאל, ערך או רעיון, ושאתה השליח והיד הארוכה להגשים, לבצע ולממש את הרעיון והחזון.
תודעה של שליחות היא הנותנת לאדם כוח ותעצומות לפעול
מאז תחילת המלחמה, ולאורך כל העדויות על מעשי הגבורה ומסירות הנפש העילאית והמדהימה, שוב ושוב אנחנו שומעים ממפקדים, מחיילים, מאזרחים, מהמתנדבים וכל מי שקשור למערכה הזאת, את המילה 'שליחות'. אנשים מתארים את תחושתם שהם בעצם שליחים של עם ישראל, לשמור על ביטחונו ועל ביטחון המדינה.
תודעה של שליחות היא הנותנת לאדם כוח ותעצומות לפעול. האדם חש שהוא שליח ומייצג של אידיאל, רעיון, אנשים, ועצם התחושה הזו מעצימה ומחזקת. תודעה של שליחות גם נוסכת את מידת הענווה בשליח, כאשר הוא יודע שמה שהוא עושה לא בא כדי לשרת את הכוח והאגו שלו, אלא בא לשרת רעיון וערך.
ימים של מלחמה על הבית, הארץ והמדינה, הם ימים שבהם כל אחד מאיתנו הוא שליח במקומו ובתפקידו, ועליו לעשות שליחותו נאמנה. אלה גם ימים שבהם אנו רואים בחיילינו האהובים רוח גבורה ועוצמה, הנוסכות בהם תודעת שליחות, שמכוחה הם מגלים את מסירות נפשם ועוז רוחם.
