ד"ר גבריאל חזות (ממייסדי 'מידה טובה' לחקר ההיגיון היהודי, מרצה באונ' חיפה, ומקים תנועת 'ואהבת'- עושים טוב בישראל)בקלות רבה מדי נוהגים לכנות חלקים מעם ישראל בכינוי 'ערב רב' ואפילו, רחמנא ליצלן, 'עמלקים'. האם 'ערב רב' המקראי והמקורי שלילי? אתמהה!
פעם אחת בלבד מוזכר הכינוי 'ערב רב' בתנ"ך: "וְגַם־עֵ֥רֶב רַ֖ב עָלָ֣ה אִתָּ֑ם…" (שמות יב, לח). בפשטות, זוהי תערובת של עמים נוספים שיצאו עם בני ישראל ממצרים.
לפי חז"ל, הוצאתם ממצרים הייתה על דעת משה בלבד וללא הימלכות בשכינה. אכן, בחטא העגל הקב"ה סונט בו: "לֶךְ־רֵ֕ד כִּ֚י שִׁחֵ֣ת עַמְּךָ֔ אֲשֶׁ֥ר הֶעֱלֵ֖יתָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם" (שמות לב, ז). "אמר משה ריבון העולם מנין הם עמי? אמר לו הקב"ה: עמך הם, שעד שהיו במצרים אמרתי לך, והוצאתי את צבאותי- את עמי, אמרתי לך שלא לערב בהם ערב רב, אתה שהיית עניו וכשר אמרת לי לעולם מקבלים השבים" (שמות רבה, כי תשא, מב). הנה כי כן, קבוצה בלתי מוגדרת זו מועלית ממצרים יחד עם ישראל בזכות משה רבנו. גדול הנביאים אמר לקב"ה ש"לעולם מקבלים השבים". למה הפך שמה של קבוצה זו לשם של גנאי?
למעשה, אין לנו כיום יכולת לזהות קבוצה זו שהתגיירה במעמד הר סיני ונטמעה כליל בעם ישראל. ברבות הדורות עברה ההתייחסות לקבוצה זו (בדומה ל'עמלק'), מהתייחסות אתנית לקבוצה בעלת תכונות מסוימות בתוך עם ישראל (הגר"א, אבן שלמה, פרק יא). הזוהר אף נותן בהם סימנים: "וחמש מינין אנון בערב רב ואנון (סי' נג"ע ר"ע) – נ"פילים ג"בורים ע"נקים ר"פאים ע"מלקים" (כרך א (בראשית), בראשית כה, א). המפרשים מבארים כך בהתאמה: בעלי מחלוקות, בעלי תאווה, צבועים, להוטים אחר הכבוד, להוטים אחר הממון. ומי מאיתנו אינו נגוע בתכונות אלו?
עצם הישיבה של קבוצה זו בארץ ישראל, מתקנת את הפגם הראשוני בעת התחברותה לעם ישראל
כיום, מבקשים 'יודעי דבר' לומר לנו, בעקבות מאמרי הזוהר, כי עתידה קבוצה זו להיפרד מעם ישראל בעקבות הגאולה. זו אסמכתא בעיני הטוענים כך, להתייחס לקבוצות שונות בעם ישראל כאל 'ערב רב' שצריך להוקיע אותם מחברתנו.
הרב קוק זצ"ל שולל זאת מכל וכל במאמרי הראי"ה: "ויש התולים את עצמם במאמרי הזהר המדברים על הערב רב ועל ההתפרדות מישראל לפני הגאולה, ולוקחים את הסודות כפשוטם ומרבים מחלוקת". זאת וגם זאת: "היתה מדתו של משה רבנו עליו השלום לקרב רחוקים, עד שקרב אפילו את הערב רב, ואף על פי שזה גרם אריכות הגלות, מכל מקום סוף כל סוף יתעלו גם הם, כי בוודאי יתקיים ביה, 'יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא', וד' יתברך מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים" (אגרות ב קפח).
לצורך הדיוק ההיסטורי, יש לומר בעקבות דברי חז"ל לעיל כי אדרבא, יש יסוד חיובי ביותר ב'ערב רב' שהרי הם בבחינת השבים שנדבקו בעם ישראל בעת צאתו ממצרים. מה יכולה הייתה להיות הסיבה שבגינה התחברו? הרי הם לא סבלו כמותם מצד אחד, ולא שייך לצרפם להבטחת הארץ והזרע של אבותינו, מצד שני? יש הכרח לומר שהחיבור היה למשה האיש, לניסיו, לתורתו, לעוצמתו הרוחנית וכדו'. במילים אחרות, הם התחברו לתורה ללא מחויבות לארץ ישראל. זו אכן מגרעת גדולה, אבל ניתנת לתיקון. עצם הישיבה של קבוצה זו בארץ ישראל מתקנת את הפגם הראשוני בעת התחברותה לעם ישראל.
שרידי בחינה זו של יחס בלתי מחייב אל ארץ ישראל, יחד עם קבלת עול תורה ומצוות, קיימים גם כיום. אפשר כי מטרתו הינה להוציא את סיגי ה'ערב רב' מתוכנו.
נמצאנו למדים, כי תיקון סיגי ה'ערב רב' המצויים בכל אחד מאיתנו קשור בטבורו אל ארץ ישראל. ימים טרופים אלו מוכיחים ללא כל ספק כי רוב רובו של עם ישראל קשור בטבורו לעם ולארץ, ומוכן להקריב נפשו בשל כך.
