אבי רט (מנהל חינוכי ועורך התלמוד הישראלי [מדיסון])יש תלונות שמקורן הוא רצון לשפר, להיטיב ולתקן. אלו תלונות שבאות להצביע על תקלה, משגה או על דברים שלא ראויים ולא נכון וטוב שהם יתרחשו. תלונות שכאלו שבאות ממקום נקי וטוב של שימת אצבע על בעיה, מתוך כוונה לשפר ולתקן הן תלונות חיוביות. כך יש גם בצבא ובאזרחות נציבי תלונות הציבור והחיילים שתפקידם לשמש כתובת למתלוננים, לבדוק אותן ולטפל בהן כנדרש.
יש תלונות שמקורן הוא רוע, סגירת חשבון אישי וכפיות טובה. אלו תלונות שייעודן גרימת נזק ולא תיקון המצב. תלונות שכאלו תוצאתן שלילית והשפעתן מזיקה.
בצד ולאחר כל האירועים החגיגיים והמרוממים של יציאת מצרים וקריעת ים סוף, מתגלים בעם היהודי שזה עתה נוצר ניצנים של תופעה מסוכנת- המתלוננים.
שבע פעמים בזו אחר זו תופיע המילה תלונה בצורות שונות כדי לבטא את המתרחש במחנה ישראל, ומאיים להשבית את כל השגי היציאה לחופשי. זה מתחיל עם הפסוק: "וַיִּלּוֹנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן בַּמִּדְבָּר", וממשיך עם "בְּשָׁמְעוֹ אֶת תְּלֻנֹּתֵיכֶם עַל ה' וְנַחְנוּ מָה כִּי תַלִּינוּ", ובהמשך עוד ארבע פעמים "בִּשְׁמֹעַ ה' אֶת תְּלֻנֹּתֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם מַלִּינִם עָלָיו וְנַחְנוּ מָה לֹא עָלֵינוּ תְלֻנֹּתֵיכֶם..כִּי שָׁמַע אֵת תְּלֻנֹּתֵיכֶם..".
א
ל כפיות הטובה הזו של אלו שרק עתה יצאו מעבדות לחירות, מתלווה גם עיוות ההיסטוריה וסילוף העובדות תוך כדי הפיכתן במאה ושמונים מעלות. פתאום מצרים, זו שעד אתמול הייתה מחנה ריכוז לעבודת פרך ובית עבדים אחד גדול בו אנשים רעבו ללחם, הופכת להיות בפי המתלוננים לגן עדן עלי אדמות- "וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד ה' בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל סִיר הַבָּשָׂר בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשׂבַע כִּי הוֹצֵאתֶם אֹתָנוּ אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה לְהָמִית אֶת כָּל הַקָּהָל הַזֶּה בָּרָעָב".
אלו לא תלונות שבאות לשפר ולהיטיב. אלו תלונות שבאות ממצב ערכי ונפשי של כפיות טובה וחוסר הכרת הטוב, מעיוות ומסילוף של המציאות עד כדי אבסורד.
לאחר יציאת מצרים החגיגית, מתגלים בעם ניצנים של תופעה מסוכנת – המתלוננים
פרשת השבוע , פרשת השירה על יציאת מצרים, נקראת תמיד בסמוך לט"ו בשבט. פרשה זו מעמידה לנגד עינינו את שני ההפכים זה מול זה, את שני הקצוות החברתיים, את שני סוגי ההתמודדות עם המציאות. יש את מכירי הטוב מול כפויי הטובה, את אלו השרים בשמחה מול אלו המתלוננים, את אלו העוקרים מול אלו הנוטעים.
תלונות שבאות ממקום חיובי של רצון להיטיב ולתקן, ראויות מקובלות ורצויות. תמיד יש מה לתקן ותמיד חשוב לשפר. תלונות שבאות לזרות מורך רוח ורפיון ידיים, ולייצר אווירת נכאים וקיטור המלווה בעיוות העובדות ובחוסר שביעות רצון מתמיד, הן תלונות שלא מובילות לשום מקום טוב של תיקון.
עם שמצליח להתעלות ולהתחבר אל גודל השעה, ולמרות כל הקשיים הוא מצליח לשיר ולרומם את רוחו, הוא עם שיצר חיים בריא בקרבו, והוא העם שידע לתרגם ולרומם את המציאות גם בתקופותיה הקשות, אל מקום טוב וחיובי. זה עם הנצח היודע מנין הוא בא ולאן הוא הולך, בימי אורה ושמחה וגם ברגעים החשוכים של הלילה.
